לוקמיה היא השם הכללי הניתן לקבוצה של מחלות סרטן המתפתחות במוח העצם.

תאי הלוקמיה מתרבים באופן לא מבוקר ואינם מגיעים לבגרות באופן הצפוי. כיוון שלא התבגרו כראוי, תאים אלו אינם יכולים לתפקד כראוי. מרבית מקרי הלוקמיה מקורם בהתפתחות תאי דם לבנים.

קיימים מספר סוגים שונים של תת-סוגים של לוקמיה. לוקמיה יכולה להיות חריפה או כרונית. המונחים ‘חריפה’ ו’כרונית’ מתייחסים למהירות שבה המחלה מתפתחת ומתקדמת.

מקרי לוקמיה חריפה מתפתחים ומתקדמים במהירות ודורשים טיפול מיד עם אבחונם. מקרי לוקמיה חריפה מאופיינים בהתרבות של תאי דם מאוד לא בשלים, ומונעים מהם להתבגר כראוי.

מקרי לוקמיה כרונית מתפתחים באופן איטי במהלך שלבי המחלה המוקדמים ומתקדמים אט אט לאורך שבועות, חודשים או שנים. מקרים של לוקמיה כרונית, בדרך כלל, כרוכים בהצטברות של תאים לבנים בשלים יותר אך לא תקינים.

לוקמיה יכולה להיות גם מיאלואידית או לימפתית. המונחים מיאלויד ולימפתי מתייחסים לסוג התאים של הלוקמיה.

  • לוקמיה שמקורה בשורת התאים המיאלוידים, נקראת לוקמיה מיאלואידית (מיאלוצטית, מיאלואידית או גרנולוציטית)
  • לוקמיה שמקורה בשורת התאים הלימפתיים, נקראת לוקמיה לימפוציטית או לימפובלסטית.

לפיכך, קיימות ארבע קבוצות עיקריות של לוקמיה:

  1. לוקמיה מיאלואידית חריפה (AML)
  1. לוקמיה לימפובלסטית חריפה (ALL)
  1. לוקמיה מיאלואידית כרונית (CML)
  1. לוקמיה לימפוציטית כרונית (CLL)

לוקמיה יכולה להתפתח הן אצל מבוגרים והן אצל ילדים, אולם סוגים מסוימים שכיחים יותר בקבוצות גיל שונות.

  • בישראל, כ650 מבוגרים וילדים מאובחנים מדי שנה עם לוקמיה.
  • סוגי הלוקמיה השכיחים ביותר במבוגרים הם CLL ו- AML.
  • ALLהוא סוג הלוקמיה השכיח ביותר בילדים (בני 0 עד 14), והוא סוג הסרטן השכיח ביותר בגיל הילדות.
  • ככלל, לוקמיות כרוניות שכיחות יותר במבוגרים מאשר לוקמיות חריפות. בילדים הן מופיעות רק לעתים נדירות.