מה זה?
לימפומות הן סוג של סרטן הפוגע במערכת הלימפתית. לימפומות מתחוללות כאשר לימפוציטים (סוג של תאי דם לבנים) מתפתחים וחל בהם שינוי ממאיר והם מתרבים באופן לא מבוקר. מספר הולך וגדל של לימפוציטים אנורמליים הנקראים תאי לימפומה מצטברים ויוצרים מקבצים של תאים סרטניים הנקראים גידולים בקשרי הלימפה (בלוטות) וחלקי גוף אחרים. עם הזמן, תאי לימפומה מחליפים את הלימפוציטים הרגילים, ומחלישים את יכולתה של המערכת החיסונית להאבק בזיהומים.
מהי השכיחות שלה?
כל שנה בישראל, כ-1,450 בני אדם מאובחנים עם לימפומה* מה שהופך אותה למחלת הסרטן החמישית הנפוצה ביותר בישראל (השישית מבין מחלות הסרטן הנפוצות בקרב הגברים והחמישית מבין מחלות הסרטן הנפוצות בקרב הנשים). מבין אלו, לפחות ל-88% מהאנשים יש לימפומה שאינה הודג’קין.

לימפומות מתגלות בכל קבוצות הגיל אך הן שכיחות יותר אצל גילאי 50+. גיל השיא לאבחנה של לימפומת הודג’קין הינו 15-30 שנה.
מה גורם ללימפומה?
השכיחות של הלימפומה גדלה כל שנה. ברוב המקרים איננו יודעים מה גורם ללימפומה אך יש סבירות לכך שיש מספר גורמים המעורבים בהופעתה. בדומה לכל מחלות הסרטן, הלימפומות עשויות להיגרם מפגיעה ב- (או מוטציה של) חלבונים מיוחדים הנקראים גנים, המבקרים את הגידול וההתחלקות של התאים. אנחנו יודעים שאנשים עם מערכת חיסונית מוחלשת (בין אם כתוצאה ממחלת חסך חיסוני או תרופות המדכאות את תפקוד המערכת החיסונית) נמצאים בסיכון מוגבר לפתח לימפומות. סוגים מסוימים של זיהומים ויראליים עשויים גם כן לשחק תפקיד, במיוחד אצל אנשים בעלי מערכת חיסונית מוחלשת.
מהם התסמינים?
לימפומות בדרך כלל מופיעות כנפיחות חזקה נטולת כאבים של קשרי לימפה (בלוטות נפוחות), בדרך כלל בצוואר, בבית השחי או במפשעה. תסמינים נוספים עשויים לכלול:
• חום חוזר ונשנה
• הזעת יתר בלילות
• איבוד משקל ללא כוונה
• חוסר אנרגיה תמידי
• גרוד בכל חלקי הגוף
לימפומה עשויה להתפתח בקשרי הלימפה בחלקים עמוקים יותר של הגוף, כגון אלה המצויים בחלל הבטן (וגורמים לנפיחות) או בחזה (תוך גרימת שיעול, אי נוחות בחזה וקשיי נשימה).
במקרים מסוימים לאנשים אין כל תסמינים מדאיגים והמחלה מתגלה במהלך צילום רנטגן שגרתי של החזה.
כיצד מטפלים בלימפומה?
הטיפול משתנה בהתאם לסוג המדויק של הלימפומה שיש לאותו אדם, ועד כמה מהר היא צפויה לגדול ולגרום לבעיות בגוף. הוא גם תלוי בדרגת המחלה שאובחנה, גילו של האדם ומצב בריאותו הכללי.

חלק מהלימפומות גדלות לאט וגורמות למעט תסמינים מטרידים ולא תצטרכנה להיות מטופלות בדחיפות. אחרות גדלות יותר מהר וצריכות להיות מטופלות מיד לאחר האבחנה.
הטיפולים העיקריים הינם כימותרפיה ורדיותרפיה. הם ניתנים על מנת להרוס את התאים הסרטניים ולאפשר למח העצם לחזור לתפקד כרגיל. נעשה שימוש גם בסוגי טיפול אחרים.
לעתים מתבצעת השתלת תאי גזע כדי לטפל במחלה נשנית או כאשר קיימת סבירות גבוהה להישנות המחלה בעתיד.