מה זה?

לימפומה ע”ש הודג’קין, הנקראת גם מחלת הודג’קין, הינה סרטן של מערכת הלימפה. מערכת הלימפה הינה חלק מהמערכת החיסונית. היא כוללת תאי דם לבנים ייחודיים הנקראים לימפוציטים המסייעים בהגנה על הגוף מפני זיהום ומחלות. הלימפומה של הודג’קין מתרחשת כאשר לימפוציטים בשלבי ההתפתחות עוברים שינוי ממאיר ומתרבים באופן בלתי מבוקר. לימפוציטים אנורמליים אלה, הנקראים תאי לימפומה, יוצרים מקבצים של תאים סרטניים הנקראים גידולים בקשרי הלימפה (הנקראים לפעמים בשם ‘בלוטות’) וחלקי גוף אחרים.

הלימפומה של הודג’קין נבדלת מכל סוגי הלימפומה האחרים בשל נוכחותם של תאים סרטניים מסוג מיוחד הנקראים תאי ריד-סטרנברג.

מי מקבל את המחלה?

לימפומה הודג’קין יכולה להופיע בכל גיל אך היא שכיחה ביותר אצל מתבגרים ומבוגרים צעירים. מעל לשליש מכל המקרים שאובחנו הם גילאי 15-30. כ-296 אנשים מאובחנים עם לימפומה הודג’קין כל שנה בישראל. לימפומה הודג’קין מופיעה ביתר שכיחות אצל גברים מאשר אצל נשים.

מה גורם ללימפומה של הודג’קין?

הגורמים לרוב המקרים של לימפומה הודג’קין עדיין אינם ידועים אך משערים שהם נגרמים מפגיעה באחד או יותר מבין הגנים האחראים לבקרת התפתחות תאי הדם. כל העת נמשכים מחקרים כדי לגלות את הגורמים האפשריים לפגיעה הזאת ומשערים שלשינויים במערכת החיסונית עשוי להיות תפקיד בחלק מהמקרים. משערים שזיהום בוירוס אפשטיין בר (EBV), הגורם למחלת הנשיקה, קשור למחלה. ישנם מספר גורמים אשר יכולים להוביל להגדלת הסיכוי להתפתחות לימפומה, ביניהם מערכת חיסונית מוחלשת (מדוכאת) כתוצאה ממחלת חסך חיסוני, זיהום HIV או תרופות שנלקחו כדי למנוע דחיית איבר מושתל.

מהם התסמינים?   

התסמין השכיח ביותר של לימפומה הודג’קין הוא נפיחות חזקה, בדרך כלל נטולת כאבים, של קשרי לימפה (בלוטות נפוחות), בדרך כלל בצוואר, בבית השחי או במפשעה. תסמינים נוספים עשויים לכלול:

  • חום חוזר ונשנה
  • הזעת יתר בלילות
  • איבוד משקל לא מכוון
  • עייפות וחוסר אנרגיה מתמשכים
  • גירוד או פריחה בכל הגוף
  • כאבים אחרי שתיית אלכוהול

איך נעשית האבחנה?

לימפומה של הודג’קין מאובחנת על ידי ספירת דם מלאה (FBC) ובדיקה/ביופסיה של מח העצם.

כיצד מטפלים במחלה?

הטיפול תלוי בעיקר בשלב או בהתפשטות המחלה בגופך. גורמים נוספים אשר יילקחו בחשבון כוללים את הסוג המדויק של הלימפומה של הודג’קין שיש לך, גילך ומצב הבריאות הכללי שלך. כיום, רוב האנשים החולים בלימפומה של הודג’קין יכולים להבריא. רבים מבין המטופלים האחרים נשארים חופשיים מהמחלה במשך זמן רב.

לימפומה של הודג’קין בשלבים מוקדמים, המוגבלת לאזור אחד או שניים בגוף, מטופלת בדרך כלל בעזרת שילוב של כימותרפיה ורדיותרפיה. במידה והתפשטות הלימפומה של הודג’קין בגוף רבה יותר (שלב מתקדם) הטיפול הוא בדרך כלל כימותרפי.

הכימותרפיה ניתנת בדרך כלל כשילוב של תרופות במספר מחזורים (או סבבים) של טיפולים. תקופת מנוחה של כמה שבועות מוענקת בין מחזור אחד לשני. התרופות יכולות להינתן בצורת גלולות או באופן תוך-וורידי לווריד ביד או בזרוע שלך, או באמצעות קו מיוחד הנקרא צנתר וורידי מרכזי, או צנתר PICC.

השתלת תאי גזע עשויה להיעשות כאשר הלימפומה נשנית, מצויה בסכנת הישנות גבוהה או כאשר היא אינה מגיבה בצורה נאותה לטיפול סטנדרטי (שגרתי).

תופעות לוואי של הטיפול

כל טיפול יכול לגרום לתופעות לוואי. הסוג והחומרה של תופעות הלוואי משתנים בהתאם לסוג הטיפול והתגובה אליו. ככלל, ככל שהטיפול אינטנסיבי יותר, תופעות הלוואי חמורות יותר. חשוב מאד שהתסמינים ידווחו מיידית.

תופעות לוואי אפשריות של כימותרפיה כוללות:

  • תחושת אי נוחות – בחילה ו/או הקאות
  • תחושת עייפות וחולשה
  • ירידה בספירות דם, במיוחד של תאים לבנים (עם הגברת הרגישות לזיהומים)
  • איבוד שערות והרזיה
  • בעיות פה כגון מוקוזיטיס או אולקוס
  • שלשולים ועצירות
  • בעיות עור כגון יובש, פריחה או רגישות לאור השמש.

חשוב לדווח על תסמינים כלשהם שיש לך לרופא או לאחות שלך. ברוב המקרים ניתן לטפל בהם והם הפיכים.

רדיותרפיה יכולה לגרום לתופעות לוואי דומות לאלו שנגרמות על ידי כימותרפיה, כולל בחילות והקאות, איבוד שער ועייפות. אולם, בדרך כלל סוג תופעות הלוואי הקשורות לטיפולי הקרנה תלוי באזור של הגוף שעבר טיפול. תגובות של העור מתרחשות בשכיחות גבוהה.

אנשים רבים זוכים לחיים ארוכים ובריאים לאחר טיפול מוצלח בלימפומה של הודג’קין. אולם לעתים, הטיפול יכול לפגוע בבריאותו של אדם במשך חודשים ואפילו שנים לאחר סיומו. ההשפעות ארוכות הטווח או המאוחרות  עשויות לכלול בעיות פוריות, סיכון מוגבר לפיתוח סרטן משני מאוחר יותר בחיים וכן בעיות לב ומעיים.

הרופא שלך ישוחח על כל ההשפעות ארוכות הטווח הפוטנציאליות של הטיפולים ועל הצעדים שניתן לנקוט כדי לעזור ,לצמצם או למנוע אותן.