fbpx

לימפומה של תאי מעטפת

לימפומה של תאי מעטפת, היא סוג של לימפומה נדירה יחסית המהווה כ-5% עד 10% מכל הלימפומות שאינן הודג’קין.

היא פוגעת בשפה החיצונית (אזור המעטפת) של תאי-B בזקיקים של קשרי הלימפה. ב-85% מהמקרים, מתרחשת אנורמליות כאשר שני הכרומוזומים (11 ו-14) נשברים וחוברים זה לזה. תופעה זו נקראת התקה (טרנסלוקציה) והיא גורמת לתאי-B ליצור עודף חלבון הנקרא ציקלין D1. בכמויות רגילות, ציקלין D1 מסייע לקדם גדילה נורמלית של התא, בעוד שכמויות עודפות גורמות לגדילה בלתי מבוקרת של תאי אזור המעטפת אשר עלולה להוביל ללימפומה של תאי המעטפת (MCL).

כיצד לימפומה של תאי מעטפת פוגעת בגוף?

בדרך כלל הסימן הראשון של MCL היא נפיחות נטולת כאבים בצוואר, בית השחי ו/או המפשעה. קשרי לימפה מרובים עלולים להיות נגועים כמו גם מקומות אחרים בגוף, כולל הטחול, מח העצם, דם, שקדים כולל השקד השלישי, כבד, מוח, חוט השדרה ודרכי העיכול. MCL פוגעת בדרך כלל במעיים, דבר המתבטא לעתים קרובות בהחמרה של שלשולים. תסמינים אחרים עשויים לכלול נפיחות בבטן, בחילות, עייפות, איבוד תאבון, חום, איבוד משקל בלתי מוסבר והזעות בלילה.

במי בדרך כלל פוגעת לימפומה של תאי המעטפת?

הגיל הממוצע בעת האבחנה של MCL הוא 60-65 שנה. המחלה שכיחה פי שתיים עד שלוש בקרב גברים מאשר אצל נשים.

הגורמים ללימפומה של תאי המעטפת?

הגורם המדויק של MCL אינו ידוע. היא אינה נגרמת על ידי זיהום ואינה מועברת לאנשים אחרים.

כיצד מטפלים בלימפומה של תאי המעטפת?

בעוד ש-MCL מופיעה כלימפומה בדרגה נמוכה תחת המיקרוסקופ, לרוב היא מתנהגת כלימפומה מדרגה גבוהה (אגרסיבית). ברוב המקרים היא מטופלת כלימפומה מדרגה גבוהה. MCL מטופלת בדרך כלל בשילוב של כימותרפיה עם או ללא ריטוקסימב (נוגדן חד-שבטי). המשטרים הטיפוליים הנפוצים ביותר הינם: R-HyperCVAD, R-CHOP ו-F+CR. אנשים בגיל הזקנה ואלו שמצב בריאותם אינו מאפשר להם לשאת בתופעות הלוואי של כימותרפיה משולבת עשויים להיות מטופלים במשטר חד-תרופתי וליטול כלוראמבוסיל, ציקלופוספאמיד או פלודאראבין+, הניתנים בדרך כלל בצורת גלולות. תרפיות נוספות כוללות טיפול קרינתי-חיסוני המשלב טיפול קרינתי עם תרופת נוגדן חד-שבטי (לדוגמה, ריטוקסימב); הקרנות והשתלת תאי גזע (עצמית או מתורם חיצוני). הטיפול מצליח לעתים קרובות בהתחלה, אולם שכיחות השנות המחלה גבוהה. נערכים כל הזמן מחקרים ביחס לטיפולים חדשים ב-MCL בהם נבדקות תרופות כגון temsirolimus, בורטזומיב ולנלידומיד בניסויים קליניים.