אישור ניבולמאב (opdivo) ע”י FDA

כתבה: ד”ר רונית גוריון

 

ב- 19 במאי 2016 בשבוע שעבר, אושר ניבולומאב (opdivo) בהליך מזורז ע”י FDA .

האישור ניתן לחולי הודג’קין קלאסי עם השנות או התקדמות לאחר השתלה עצמית ולאחר מתן ברנטוקסימאב (adcteris) פוסט השתלה.

ניבולומאב הינו נוגדן חד שבטי אנושי מעכב  PD1, אשר אושר בעבר לממאירויות נוספות כגון,  מלנומה גרורתית, סרטן ריאות וכליות.

מסלול PD-1 (programmed cell death 1) הינו מסלול בקרה לפעילות מערכת החיסון, ותאים סרטניים מנצלים אותו כדי להתגבר על יכולת המעקב החיסוני של תאי T פעילים.

קישור הליגנדים PD-L1/PD-L2 לרצפטור של PD-1  אשר נמצא על תאי T , מעכבת שגשוג תאי T וייצור ציטוקינים של תאי T.

ניבולומאב חוסם את האינטראקציה בין  PD-1  ל- PD-L1, בכך מאפשר למערכת החיסונית לפעול כנגד תאי הגידול.

שכיחות ביטוי גבוהה של PD-L1 בבדיקה אימונוהיסטוכימית (IHC) ובFACS-  (flow cytometry) הודגמה בלימפומה ע”ש הודג’קין קלאסית

האישור של ה- FDA מבוסס על היעילות ב-2 מחקרים רב מרכזיים בעלי זרוע אחת בלבד שהעריכו את התרופה באוכלוסייה זו,  ללא קשר לביטוי anti PD-L1 (מחקריCHECK MATE 205 & CHECK MATE 039).

על בסיס אנליזה משולבת של 2 המחקרים, ב- 95 חולים, ניבולומאב השיג תגובה אוביקטיבית כוללת של 65%. 7% השיגו תגובה מלאה ו- 58% השיגו תגובה חלקית.

זמן חציוני עד לתגובה הינו 2.1 חודשים, ומשך התגובה 8.7 חודשים. חולים ב-2 המחקרים קיבלו בממוצע 5 טיפולים קודמים, וטופלו ב- 17 מנות בממוצע של ניבולומאב.

הבטיחות של התרופה נבדקה ב- 263 חולים ב- 2 המחקרים. תופ’ לוואי רציניות דווחו ב- 21% מהחולים והם כוללים: תגובות שקשורות לעירוי, דלקת ריאות, תפליט פלאורלי, חום גבוה או פריחה.

 

לצפייה בהודעת ה FDA לחצו כאן

 

 

טיפול ב (Venclexta (VENETOCLAX לחולי CLL הגיע לארץ…

כתבה ד”ר תמר תדמור

(Venclexta,(VENETOCLAX  התרופה הראשונה שאושרה על ידי ה- FDA אשר פועלת על החלבון BCL-2, הביאה לנסיגה מלאה או חלקית בקרב 80% מחולי CLL שהשתתפו במחקר קליני שבחן את יעילות התרופה.

מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) אישר באפריל השנה (2016)  את השימוש בתרופה ונקלקסטה (Venclexta – venetoclax) לטיפול בלוקמיה לימפוציטית כרונית (chronic lymphocytic leukemia – CLL) עם אנומליה כרומוזומלית של חסר בכרומוזום 17p, בקרב מטופלים שקיבלו קודם לתרופה זו טיפול אחד לפחות.

ונקלקסטה היא התרופה הראשונה המאושרת על ידי ה- FDA שפועלת על החלבון BCL-2 (B-cell lymphoma 2), אשר תומך בשגשוג תאים סרטניים ומבוטא יתר על המידה בקרב חולי CLL רבים.

היעילות של ונקלקסטה נבדקה במחקר קליני עם זרוע יחידה, בו השתתפו 106 מטופלים עם CLL וחסר בכרומוזום 17p, אשר קיבלו לפחות טיפול אחד קודם. משתתפי המחקר נטלו את ונקלקסטה באופן פומי (בכדורים) פעם ביום. המינון ההתחלתי היה 20 מ”ג, ובמהלך חמישה שבועות, עלה המינון בהדרגה ל- 400 מ”ג. תוצאות המחקר הראו כי 80% ממשתתפי המחקר חוו נסיגה מלאה או חלקית של המחלה.

תופעות הלוואי הנפוצות ביותר הקשורות לשימוש בוונקלקסטה כוללות נויטרופניה, שלשולים, בחילות, אנמיה, זיהומים בדרכי הנשימה העליונות, תרומבוציטופניה וחולשה. סיבוכים חמורים כוללים דלקת ריאות, נויטרופניה מלווה בחום, חום, אנמיה, אנמיה המוליטית אוטואימונית והפרעות מטבוליות, כגון: תסמונת פירוק הגידול (tumor lysis syndrome).

אין לחסן מטופלים הנוטלים ונקלקסטה עם חיסונים חיים-מוחלשים.

 

 

ה FDA אישר את הטיפול באיברוטיניב (IMbrUVICA) כטיפול קו ראשון לחולי CLL

באפריל 2016 אישר מנהל המזון והתרופות בארה”ב (FDA) ׂאת הטיפול באיברוטיניב  (IMbrUVICA) , כטיפול קו ראשון לחולי לויקמיה לימפוציטית כרונית (CLL). האישור ניתן על  בסיס תוצאות מחקר גדול שהראה יעילות רבה יותר של איברוטיניב לעומת כלורמבוציל, בחולי CLL/SLL בני 65 שנים ומעלה,  שלא טופלו קודם לכן.

איברוטיניב, הינה תרופה ביולוגית שניתנת בכדורים, המעכבת אנזים מרכזי במסלול הקולטן של תאי B.

דמיין מחדש את חוויית בית החולים

עבור אנשים החיים עם סרטן כמו CLL (לוקמיה לימפוציטית כרונית), חווית החולה בבית החולים יכולה להיות תכופה, מרתיעה, וכן מתישה. כדי לסייע ולנהל מסע קשה זה, חברת אבווי בשיתוף עמותות חולים ממדינות רבות יצרה תכנית עולמית שנועדה לשתף חולים, רופאים, אחיות, מטפלים, בני משפחה ועוד רבים אחרים בדיון על איך ניתן לשפר את חוויית בית החולים עבור אנשים החיים עם סרטן.

במסגרת יוזמה זו, נולד האתר “דמיין מחדש את חוויית בית החולים ” , תחרות שמטרתה להפגיש רעיונות מחולים, ממציאים, חברים, בני משפחה, ומטפלים אשר מעוניינים לשפר את חוויית בית החולים למטופלי סרטן. מוזמנים לשתף את הרעיונות שלכם ולהיות חלק מהפתרון כדי לשפר את חייהם של אלו חיים עם מחלה קשה זו. התחרות הינה בסגנון של חכמת ההמונים כשכל אחד יכול להציע רעיון, או לדרג רעיונות שהוצעו או לסמן לייק לרעיון שמצא חן בעיניך.

האם יש לך רעיון שיכול לעשות את ההבדל?
• הרשם וצור פרופיל ב- www.cocreate-healthcare.com
• העלה את הרעיון שלך
• הגב על רעיונות של אחרים, סמן אותם בלייק, ודרג אותם.

פנל של מומחים יבחר שלושה רעיונות זוכים. הרעיון הזוכה יזכה ב- 3,000 יורו, מקום שני ב- 2,000 יורו ומקום שלישי ב- 1,000 יורו.
כדי להתחיל להיות שותף פעיל ולתרום כנסו ל- https://www.cocreate-healthcare.com/
האתר אמנם באנגלית אבל ניתן לתרגם אותו לעברית על ידי כפתור התרגום בתחתית דף הבית.

טיפול חדש באישור ה FDA לחולים מסויימים בלימפומה אינדולנטית

מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) אישר את גזייבה (אובינוטוזאמב) בשילוב עם בנדמוסטין ובהמשך טיפול בגזייבה לבד לטיפול בחולים עם לימפומה פוליקולרית שלא הגיבו לטיפול הכולל מבטרה (ריטוקסימאב), או שמחלתם חזרה לאחר טיפול.

בריטוקסן

ה-FDA אישר בסוף פברואר 2016 את גזייבה (אובינוטוזאמב) בשילוב עם כימותרפיה בנדמוסטין ובהמשך טיפול בגזייבה לבד כטיפול חדש עבור אנשים עם לימפומה פוליקולרית שלא הגיבו לטיפול הכולל מבטרה (ריטוקסימאב), או שמחלתם חזרה לאחר טיפול במבטרה. לימפומה פוליקולרית היא הסוג הנפוץ ביותר של לימפומה אינדולנטית (איטית) שאינה הודג’קין (NHL) ואחראית על כאחד מתוך חמישה מקרים של לימפומה שאינה הודג’קין (NHL). אנשים עם לימפומה פוליקולרית, אשר מחלתם חוזרת או מחמירה למרות טיפול מבוסס-מבטרה זקוקים לאפשרויות טיפול נוספות. גזייבה עם בנדמוסטין מספקת אפשרות טיפול חדשה שאפשר להשתמש בה לאחר הישנות המחלה על מנת להפחית באופן משמעותי את הסיכון להתקדמות המחלה. האישור מתבסס על תוצאות מחקר פאזה שלישית GADOLIN.

אודות מחקר ה-GADOLIN

מחקר ה-GADOLIN הינו מחקר רב-מרכזי עם שתי זרועות מחקר שנועד להעריך את יעילות הטיפול בגזייבה בשילוב בנדמוסטין, ובהמשך גזייבה לבד עד התקדמות המחלה או עד שנתיים בהשוואה לטיפול בבנדמוסטין לבד. GADOLIN כלל 413 מטופלים עם לימפומה אינדולנטית (איטית) שאינה הודג’קין (NHL), כולל 321 מטופלים עם לימפומה פוליקולרית, שמחלתם התקדמה במהלך טיפול או כשישה חודשים לאחר טיפול מבוסס מבטרה. בלימפומה פוליקולרית-טיפול משולב עם גזייבה שיפר משמעותית את משך הזמן עד להתקדמות המחלה (PFS) בהשוואה לטיפול בבנדומסטין לבד. במעקב ממוצע של 21 חודשים, משך הזמן החציוני עד להתקדמות המחלה לא הושג בזרוע מטופלים שטופלו בגזייבה לעומת 13.8 חודשים בזרוע מטופלים שטופלו בבנדמוסטין לבד.

אודות גזייבה (אובינוטוזמאב)

גזייבה ומבטרה הינם נוגדנים חד-שבטיים שתוכננו להיצמד ל-CD20 , חלבון המצוי על תאי לימפוציטים מסוג- B בלבד- נורמאלים וממאירים. נוגדנים כנגד CD20 הוכחו כיעילים לטיפול בלימפומה של תאי B. גזייבה נחקרת במסגרת תכנית קלינית מקיפה, כולל מחקרי פאזה שלישית GOYA ו-GALLIUM. GOYA משווה באופן ישיר בין טיפול בגזייבה למבטרה בשילוב עם כימותרפיה CHOP בקו ראשון ב- Diffuse Large B-cell lymphoma-DLBCL; ו-GALLIUM, משווה בין הטיפול בגזייבה בשילוב עם כימתורפיה ובהמשך טיפול משמר בגזייבה, לבין הטיפול במבטרה בשילוב עם כימותרפיה ובהמשך טיפול משמר במבטרה בקו ראשון בלימפומה אינדולנטית (איטית) שאינה הודג’קין (iNHL). מחקרים נוספים אשר בודקים גזייבה בשילוב עם תרופות מאושרות או ניסיוניות, כולל אימונותרפיה ומעכבי מולקולות קטנות, נמצאים בתהליכי תכנון או כבר במחקרים במגוון סוגי סרטן הדם.

הטיפול בגזייבה אינו רשום בארץ לטיפול בלימפומה פוליקולרית.

תוצאות ממחקר פאזה 1 ב VENETOCLAX ב CLL – פורסם ב’ניו-אינגלנד’ העיתון הקליני המוביל בעולם

תוצאות ממחקר פאזה 1 ב VENETOCLAX בלוקמיה לימפוציטית כרונית חוזרת/עמידה
לטיפול- בדצמבר 2015, פרסם הניו-אינגלנד-(new england journal of medicine)
העיתון הקליני המוביל בעולם, תוצאות של שימוש בתרופה בשם VENETOCLAX= הניתנה
למטופלים עם לוקמיה לימפטית כרונית (CLL) חוזרת/עמידה.

הVENETOCLAX היא תרופה הניתנת בכדורים, ולא דרך הווריד והינה בעלת מנגנון פעולה
חדש לעומת כל התרופות הניתנות כיום לחולי CLL.
Venetoclax מעכבת את הפעילות של BCL-2, חלבון אנטי אפופטוטי חשוב אשר הינו
מרכזי בהישרדות של תאי ה CLL.

המטרות העיקריות של מחקר זה היו לקבוע את פרופיל הבטיחות , פרופיל הפרמקוקינטי
,ומינון נסבל מרבי , יחד עם פיתוח מינון פוטנציאלי ואת לוח זמנים לטיפול בניסוי
שלב 2 ובנוסף, להעריך את שיעורי התגובה ואמצעים אחרים של יעילות התרופה.
המחקר כלל 116 מטופלים, אשר קיבלו בממוצע כבר 3 קווי טיפול למחלתם, וכ- % 39
מהם היו עם מחלה עמידה לטיפול.

כתוצאה ממחקר זה נקבע מינון הבטוח למתן התרופה- עם מינונים העולים מ-20 מ”ג
ליום בשבוע הראשון, עד 400 מ”ג ליום כמינון מטרה.
פרופיל תופעות הלוואי- לאחר שנקבע מתן המינון המומלץ היה נסבל בהחלט.
אחוזי התגובה היו גבוהים וכ79 אחוז מהחולים הגיבו לטיפול, ואף % 20 השיגו
הפוגה מלאה של מחלתם !

לסיכום: מיקוד סלקטיבי של BCL2 עם venetoclax הדגים פרופיל בטיחות מספק, והשרה
תגובות משמעותיות בחולים עם CLL הישנות או SLL, כולל אלה עם תכונות פרוגנוסטיים
גרועות .

חידושים משמעותיים בטיפול בלימפומת הודגקין ובלימפומות אחרות מכנס ASH2015

עדכון בנושא לימפומות מכנס ASH 2015

דצמבר, 2015

כתבה: פרופ’ עירית אביבי

לאחרונה התקיים באורלנדו הכנס השנתי העולמי בהמטולוגיה, בהשתתפות של מעל 20,000 רופאים.

בכנס זה הוצגו חידושים משמעותיים בטיפול בלימפומת הודגקין ובלימפומות אחרות .

 

לימפומת הודגקין, הקרויה על שמו של ד”ר תומס הודגקין ,מאופיינת על ידי תאים לימפוציטים דמוי משקפיים (תאי ריד-סטרנברג), ושכיחה בעיקר בצעירים. מרבית החולים במחלה זו נרפאים לאחר שטופלו בקו טיפול יחיד. מאידך, אלו החווים הישנות מחלתם נזקקים לטיפולים כימותרפים נוספים, השתלה עצמית ולעתים גם לטיפולים ביולוגיים.

 

לאחרונה, התבשרנו על הצלחה רבה בטיפול באמצעות נוגדנים כנגד PD1  בחולים הסובלים ממחלת הודגקין שנשנתה .

בלימפומת הודגקין, אחוז נמוך בלבד מהתאים בבלוטת הלימפה המוגדלת הם תאים ממאירים, והם מוקפים בתאי דלקת ותאי מערכת חיסון מרובים. מסתבר כי תאי חיסון אלו אינם מצליחים לפעול כנגד תאי ההודגקין ולהשמידם.

אחד השינויים הגנטיים שתאי ההודגקין עוברים במהלך הפיכתם  מתאים לימפטים בריאים לחולים,

מערב מקטע בצופן הגנטי האחראי על ביטוי יתר של חלבון “משתק” חיסונית” על פני תאי ההודגקין, חלבון אשר מסוגל להיקשר לחלבון ייחודי על פני תאי מערכת החיסון של המטופל ועל ידי כך ,לגרום להם לאבד זמנית את יכולתם לתקוף את תאי ההודגקין ולהשמידם.

Picture1

תאי ההודגקין מבטאים חלבון “משתק” חיסונית”- PDL-1 ,הנקשר לתאי מערכת החיסון של המטופל וע”י כך גורם להם לאבד זמנית את יכולתם לתקוף את תאי ההודגקין (ציור 1)., נוגדים שפותחו לאחרונה עי מספר חברות תרופות, נקשרים לחלבון ה-PD1 המבוטא על פני תאי החיסון התוקפים, מונעים את הקישור בין החלבון המשתק” הנישא על פני תאי ההודגקין לבין  תאי מערכת החיסון,  וע”י כך ,מביאים “להתעוררות”  תגובה חיסונית כנגד תאי המחלה.

 

נוגדן הנקשר לחלבון ה-PD1 המבוטא על פני תאי מערכת החיסון ,מונע מהחלבון המשתק” (PD1) על פני תאי ההודגקין מלשתק את מערכת החיסון , ועי כך גורם להתעוררות  תגובה חיסונית  כנגד תאי המחלה.

לטיפול זה יש ככל הנראה יעילות ניכרת בחולים במחלת הודגקין, בפרט מתקדמת, ובחלק מחולי לימפומה שאינה הודגקין. טיפול זה הודגם כמביא לתגובה משמעותית ב-87% מהמטופלים עם לימפומת הודגקין שנשנתה על אף קווי טיפול רבים,  ומלווה בתופעות לוואי מעטות יחסית.

 

בחולים הסובלים מלימפומת תאי מנטל הודגמה שוב התועלת בטיפול  אינטינסיבי הכולל השתלת מח עצם בעת השגת תגובה ראשונה. נמצא  כי יש משמעות להשגת תגובה טובה ועמוקה (minimal residual disease) טרם ההשתלה, ממצא התומך בבדיקת יעילותם של משלבי טיפול חדשניים בעת האבחנה, במטרה לשפר את השגת תגובה עמוקה במטופלים טרם ההשתלה.

מאידך, לא הוכח כי טיפול משמר לאחר ההשתלה באמצעות Bortezomib (וולקייד)- טיפול אשר ידוע כיעיל במחלת תאי מנטל פעילה  , מביא להארכת משך ההפוגה המושגת בתום הטיפול. מאידך,ייתכן וטיפול משמר באמצעות הנוגדן כנגד CD20, ריטוקסימאב (מבטרה) , מביא להארכה משמעותית במשך ההפוגה לאחר ההשתלה.

 

בחולים הסובלים מלימפומה דיפוזית אגרסיבית של תאי B  (Diffuse Large cell B cell Lymphoma DLBCL;)- הלימפומה השכיחה ביותר מכלל סוגי הלימפומות בעולם המערבי, נמצא כי ייתכן ומתן Brentuximab vedotinc (BV) במשולב עם R-CHOP  (מבטרה במשולב עם כימותרפיה), מביא  לשיפור בשיעור התגובה של חלק ממטופלי DLBCL  כאשר התייצגו עם מחלה מתקדמת יחסית.

BV   הינו ” נוגדן מצומד” המכוון כנגד חלבון CD30  – חלבון המבוטא על פני תאי לימפומת הודגקין,   ובחלק הממקרים של לימפומה שאינה הודגקין. בעקבות קישורו לחלבון ה- CD30, חלה אינטרנליזציה שלו לתוך התא ,ושחרור חומר  הנישא “על גבו” המפריע לחלוקת התאים והתרבותם וע”י כך ,למותם.

Picture2

ברנטוקסימאב  הנו נוגדן הנקשר לחלבון ה-CD30 המבוטא על פני תאי הגידול, ובעקבות קישורו , מוחדר לתוך תאי הגידול  חומר הקרוי MMAE, המפריע לחלוקת התאים ולהתרבות תאי הגידול.

 

יש לסייג ולומר כי מחקר זה אינו מחקר השואתי, ושיעורי התגובה הושוו למחקרים היסטוריים בהם ניתן R-CHOP בלבד.  יש איפה צורך במחקר המשווה את משלבי טיפול אלו זה מול זה באופן פרוספקטיבי.

מאידך, הוספת Bortezomib לתשלובת R-CHOP במטופלים עם DLBCL  מתת סוג מסוים הקרוי NON-GCB (או ABC), אשר מחלתם נוטה לעתים קרובות יותר להתייצג במעורבות של איברים מחוץ לבלוטות הלימפה, לא הודגמה כמשפרת את תוצאות הטיפול קצרות וארוכות הטווח.

כעת נבדקת בחולים אלו יעילות הוספת טיפול באיברוטיניב, המונע הפעלה של תאי הלימפומה , או לנלידומיד (רבלימיד), המפעיל את תאי מערכת החיסון החובקים את תאי הלימפומה, ,

כשדיווחים ראשוניים מרמזים על כך כי שילובים אלו עשויים בהחלט לשפר את תוצאות תשלובת R-CHOP.

DLBCL, MCL, לימפומה פוליקולית(FL)  ׂ ולאוקמיה לימפוציטרית כרונית ((CLL– כולן מחלות של  לימפוציטים מסוג  B המבטאים על פני שטח התא חלבון הקרוי CD19.

בכנס האחרון הוצג עדכון נוסף לגבי טיפול באמצעות עירוי של ”  תאי חיסון ” של המטופל עצמו , לאחר שעברו תהליך של הנדסה גנטית באמצעותו רכשו “צופן גנטי חדש” המאפשר להם לתקוף באופן סלקטיבי את תאי המחלה.

חלק קטן מתאי מערכת החיסון של המטופל מוצאים מגופו ועוברים שני גנטי בעקבותיו הם רוכשים “צופן גנטי” חדש המקודד להופעת חלבון ייחודי על פני התא החיסוני התוקף, חלבון אשר בצידו האחר נקשר ספציפית ל-19CD על פני תאי הלימפומה ובצדו השני מתפקד כ”מפעיל” של תאי החיסון. בעקבות קשור התא החיסוני התוקף לתאי המחלה, חלה הפעלה של התא התוקף  כך שיפעל להשמדה סלקטיבית של תאי המחלה.

Picture3

תאי מערכת החיסון של המטופל “מושבתים” ואינם מסוגלים לתקוף את תאי הלימפומה ולהשמידם. בטיפול החדשני הנ”ל חלק קטן מתאי מערב החיסון של המטופל מוצאים מגופו (1) ועוברים שני גנטי בעקבותיו הם רוכשים “צופן גנטי” חדש  המקודד להופעת קולטן ייחודי על פני התאי החיסוני התוקף(2), קולטן אשר בצידו האחר נקשר ספציפית לחלבון CD19 על פני תאים החולים ובצידו השני מתפקד כ”מפעיל” של תאי ה- T כנגד התאים איליהם תאי ה T נקשרו(3) . טרם החזר התאים, מקבל  המטופל טיפול כימותרפי יחודי (4) ה”מדלל”  את תאי מערכת החיסון שבגופו,(- תאים שממילא אינם יעילים כנגד תאי הגידול ) , במטרה ” לפנות מקום” לתאים המהונדסים שניתנים לו.

התאים  המהונדסים נקשרים לתאי הגדול  ופועלים להשמדתם, והתקווה היא שחלקם יצרו תאים נוספים שישארו בגופו של המטופל כ”תאי זיכרון” ויהיה בכוחם להתעורר ולהגיב במידה וגידול שוב יתלקח.

 

טיפול זה מוצע כיום במרכזים מחקרים בודדים בעולם ומשמש לטיפול בחולים שמחלתם שנשנתה על אף טיפולים כימותרפים וביולוגים שונים שניתנו.

הטיפול הנ”ל מביא לתגובות טובות בחלק ניכר ממטופלים אשר מחלתם נשנתה, והתקווה היא כי לפחות בחלק מהמקרים יביא ליצירת זיכרון חיסוני בגופו של המטופל, כך שמערכת החיסון תתחיל שוב לפעול במידה ותאי גידול ש”חמקו” יתעוררו מחדש.

 

אין ספק, כי השנים הקרובות תבאנה טיפולים חדשים ויעילים והצלחות טיפוליות משמעותיות .

1 2 3 4

logo

 

לדבר עם מישהו שהיה שם

למעבר לאתר לחץ/י כאן