כששאלנו את ד"ר גלעד יצחקי מדוע דווקא המטולוגיה, ענה כי מילדותו הביע עניין במקצוע הרפואה, אבל רק כשבחר בהתמחות בהמטולוגיה מצא את השילוב האידאלי מבחינתו: מדע פורץ דרך, קשר אישי עם המטופלים ובעיקר השאיפה להכיר ולטפל באדם שמאחורי המחלה.
בראיון פתוח הוא מדבר על הטיפולים שכבר משנים את פני התחום לצד אכזבות שממשיכות ללוות אותו, על דור העתיד המבטיח, שהוא מקפיד ליטול חלק בהכשרתו ועל ההנאה במפגש עם מטופלים המגיעים עם ידע מוקדם, אבל עדיין זקוקים לרופא שיעזור להם לעשות סדר.
"המטולוגיה מצליחה לשלב בצורה מאוד יפה בין קדמה מדעית לבין מגע אישי. בעיניי זה המקצוע הכי יפה שיש".
הדרך לרפואה ולהמטולוגיה
איך החלטת שאתה רוצה להיות רופא?
החלטתי שאני רוצה להיות רופא כבר כילד קטן. ביולוגיה תמיד ריתקה אותי, וכילד ביסודי כבר קראתי ספרים על גוף האדם. השילוב בין סקרנות מדעית והקשר האנושי משך אותי מאוד. תמיד היה לי ברור שזה הכיוון שלי.
למה דווקא המטולוגיה?
כבר בבית הספר לרפואה, כשלמדנו על המערכות השונות, משהו במורכבות ובמוחשיות של המערכת ההמטולוגית קסם לי. היכולת להסתכל על תאים במיקרוסקופ ולהבין את התהליכים במח העצם, נראתה לי מרתקת. ברמה המקצועית זה תחום מאתגר ומתפתח מאוד, עם התקדמות אדירה בשנים האחרונות, אשר נמצא בחזית המדע והמחקר.
מעבר לזה, המטולוגיה מצליחה לשלב בצורה מאוד יפה בין קדמה מדעית לבין מגע אישי עם המטופלים, זו רפואה שבה מלווים את המטופלים לאורך זמן ממושך, יוצרים קשר קרוב עם המטופל ומשפחתו, ומסייעים להם לקחת החלטות קשות גם ברגעים מורכבים. בעיניי זה המקצוע הכי יפה שיש.
המקצוע, המטופלים ודור העתיד
במה אתה עוסק בעיקר בתוך ההמטולוגיה?
אני עוסק בעיקר בתחום הלימפומות ו- CLL, שאלו באמת הנושאים היקרים לליבי. בעיניי זה תחום שבו רואים בצורה מאוד ברורה את השינוי שחל ברפואה: מטיפולים שהתבססו בעיקר על כימותרפיה, עברנו לשילוב של תרופות ביולוגיות, פרוצדורות מתקדמות ואימונותרפיה, ששינו את פני ההמטולוגיה, האונקולוגיה והרפואה בכלל.
מה עוד חשוב לך בעבודה היומיומית?
הקשר עם המטופלים הוא חלק מרכזי מאוד. במרכז הרפואי מאיר נבחרנו להוביל תוכנית הכשרה בנושא קידום חמלה במערכת הבריאות, שנקראת "תו מחווה". זו תוכנית שנועדה לתת לנו כלים לראות את המטופל במרכז, לא רק מבחינה רפואית אלא בצורה הוליסטית. משתתפים בה רופאים, אחיות, עובדת סוציאלית ומנהלת תפעול, ואני מקווה שהיא תועיל גם לנו וגם למטופלים.
תחום נוסף שחשוב לי מאוד הוא הכשרת דור העתיד. אנחנו מלמדים סטודנטים, סטאז'רים, מתמחים בפנימית ומתמחים בהמטולוגיה. בעבר הייתי אחראי על תוכנית ההדרכה של המתמחים בהמטולוגיה, וגם היום אני מרצה בפני סטודנטים לרפואה וסיעוד. זו גאווה וזכות גדולה.
יש רגעים שנחרטו אצלך במיוחד?
כישלונות תמיד נחקקים בנו עמוק יותר מהצלחות. לא אשכח מטופל צעיר עם לימפומה אגרסיבית, שלמרות כל ניסיונות הטיפול בקווים מתקדמים, לא הצלחנו לרפא אותו. ליווינו אותו ואת משפחתו לאורך זמן, והפרידה הייתה עטופה מאוד, אבל מבחינתי זו הייתה אכזבה קשה – שהרפואה, ואני באופן אישי, לא הצלחנו להשאיר אותו איתנו.
אבל יש גם הצלחות שנותנות הרבה כוח. הייתה לנו מטופלת עם אבחנה מורכבת וקשה, שטיפלנו בה בדרך לא שגרתית, הצלחנו להביא אותה להפוגה מלאה, ואנו מלאי תקווה שתישאר בריאה. ובכלל, היכולת לטפל במחלה בהצלחה באמצעים חדשניים, לאחר שקווי טיפול קודמים נכשלו, נוטעת בי תקווה עמוקה לגבי עתיד התחום.
לאן הולכת ההמטולוגיה?
אנחנו מתקרבים לעידן שבו אפשר לדבר על החלמה גם במחלות כרוניות?
אני חושב, שלפחות בחלק מהממאירויות הכרוניות אנחנו כבר יכולים להתחיל לדבר על אפשרות של החלמה במובן מסוים. היום משתמשים במושג functional cure – מצב שבו יש תקופה כל כך ממושכת ללא מחלה, שבמיוחד אצל אנשים מבוגרים היא יכולה להימשך למעשה לאורך כל חייהם.
עדיין אין לנו מענה מיטבי לכל המטופלים, במיוחד לצעירים יותר עם מחלות כרוניות, אבל העתיד נראה מבטיח. כמו שב- CLL עברנו לטיפול נטול כימותרפיה, אני מקווה שגם בלימפומות אינדולנטיות נתקדם לטיפולים ביולוגיים יעילים יותר, שייתנו הפוגות ממושכות יותר ואולי בעתיד גם ריפוי.
אנחנו רואים גם את ההשפעה של טיפול ה-CAR-T, שמצליח להביא חלק מהמטופלים להפוגות שנמשכות שנים רבות, ואולי אף לריפוי אצל חלקם. גם במיאלומה, שנחשבה מחלה קשה וחשוכת מרפא, מתחילים לדבר עם כניסת CAR-T בקווים מוקדמים על אפשרות לריפוי של חלק מהחולים. זו באמת מהפיכה.
מטופלים, מידע ו- AI
איך אתה מתמודד עם מטופלים שמגיעים עם מידע מגוגל או מכלי AI?
אני מאוד אוהב לשוחח עם מטופלים המעוניינים להבין את המחלה שלהם ולקחת חלק בהחלטות הטיפוליות. מבחינתי טוב שמטופלים מגיעים מוכנים, עם שאלות ועם רצון להבין. אני תמיד שמח לענות, להנחות ולעזור לעשות סדר במידע הקיים, שלעיתים יוצר בלבול לא מועט. וכמובן, אם יש משהו שאני לא יודע – בעיקר בתחומים כמו רפואה משלימה – יש לנו במכון שירות של רפואה אינטגרטיבית, ואפשר להפנות אל אנשי המקצוע שמתמחים בכך.
אנשים מגיעים עם מידע ושאלות מ- ChatGPTוזה בסדר גמור. אבל עדיין יש פער גדול בין מה שהם קוראים לבין מה שהם מצליחים להבין מתוך זה. לרופא יש היום תפקיד חשוב בתיווך הפער בין כמות המידע האינסופית לבין מה שבאמת רלוונטי למטופל הספציפי. רוב המטופלים לא מגיעים בצורה לעומתית, אלא באמת רוצים להבין. בעיניי זה כלי עזר ובשום אופן, לא משהו שמפריע. כאן נכנס גם תפקידן של העמותות בהנגשת מידע ממוקד ואמין.
אמון, חוות דעת שנייה וקבלת החלטות משותפת
איך אתה רואה מטופלים שמבקשים חוות דעת שנייה?
אני מאמין שזה לגיטימי וזכותו המלאה של המטופל. בעולם הנוכחי יש לעיתים קרובות, כמה אפשרויות טיפול, ומטופלים יכולים להתלבט, להתבלבל או לרצות להיות בטוחים יותר באשר לדרך הנכונה עבורם. בעיניי אין צורך להסתיר את זה מהרופא המטפל. ואף יותר מכך, כדאי להגיע לרופא הנוסף עם מכתב ומידע רפואי מסודר וממצה מהרופא שטיפל בו עד עכשיו, כדי שהייעוץ יהיה מדויק ומבוסס. כמו כן, חשוב ללכת למומחה במחלה הספציפית בה מדובר, כדי לקבל את הייעוץ הכי מקצועי והכי טוב עבורם.
ומה קורה אחרי שמקבלים חוות דעת נוספת?
בסופו של דבר חשוב מאוד שהמטופל יסמוך על הרופא שמטפל בו. אי אפשר שתהיה לספינה שני קברניטים. צריך להיות רב חובל אחד שמנווט, וזה צריך להיות הרופא שהמטופל בוחר בו. המטופל יכול לבחור כל רופא שהוא רוצה, והוא יכול להתייעץ ולקבל חוות דעת נוספת, אבל אחרי שהוא עשה את זה, חשוב שיבחר ברופא שהוא סומך עליו ויתקדם איתו בדרך שהכי נכונה לו.
עד כמה המטופל שותף בעיניך להחלטה על הטיפול?
תהליך קבלת ההחלטות לגבי הטיפול צריך תמיד להיעשות יחד עם המטופל. כמובן שלכל מטופל יש את הדרגה שבה הוא מסוגל ורוצה להיות מעורב. לא כולם מסוגלים לזה, ולא כולם מעוניינים להיות מעורבים באותה מידה. אבל ככל שהמטופל מסוגל ומעוניין להיות חלק מתהליך קבלת ההחלטות, הוא יהיה שותף מלא.
בסופו של דבר אני יכול לתת את ההמלצה המקצועית שלי, אבל אנחנו נקבל יחד את ההחלטה מה דרך הטיפול הנכונה ביותר עבורו. אני תמיד אומר למטופלים שאנחנו מטפלים בחולה, לא במחלה. לכן צריך להתאים את הטיפול למטופל הספציפי – למצב הפיזיולוגי שלו, למחלות הרקע, למערכת התמיכה שיש לו, לתכיפות הביקורים בה הוא מעוניין ולאיכות החיים שלו בתקופת הטיפול.
יש מקרים בהם השיקול של איכות החיים משנה את ההחלטה הטיפולית?
בהחלט. יש לי מטופלת אצלה היינו צריכים לבחור בין טיפול אינטנסיבי מאוד לבין טיפול בעצימות נמוכה יותר. מה שקבע בסופו של דבר, היה הרצון שלה לשמר את איכות החיים שלה במידה המקסימלית. אחרי שיחות ארוכות על האפשרויות השונות בחרנו בטיפול פחות אינטנסיבי, עם כל המשמעויות של הבחירה הזאת. זו הייתה לגמרי החלטה משותפת, ואני חושב שהיום היא מאוד שמחה על הבחירה שעשתה.
חשוב לומר, שאם הייתי חושב שהטיפול הפחות אינטנסיבי הוא פחות טוב או שיש לו פחות סיכוי להצליח, הייתי אומר לה את זה בצורה חד משמעית. התפקיד שלי הוא להראות את היתרונות והחסרונות של כל אפשרות, לבוא עם המלצה ברורה, אבל גם לכבד את רצון המטופל.
עמותות החולים כחלק ממעטפת הטיפול
איך אתה רואה את התפקיד של עמותות חולים כמו חלי"ל האור?
אני בקשר טוב עם עמותות החולים ומפנה אליהן מטופלים כל הזמן. יש לי על השולחן "מרשם עמותה", שממנו מטופלים יכולים לקחת דף ולפנות לעמותה הרלוונטית. לא כל חולה מוצא בכך צורך או ענין, אך אלו שבוחרים בכך, נתרמים בצורה משמעותית. אנחנו מקיימים במכון ההמטולוגי כנסים בתמיכת חלי"ל האור, וגם בשיתוף עמותות נוספות, ואני רואה כמה המטופלים מועשרים בכנסים הללו ומעריכים את זה.
לעמותות תפקיד חשוב מאוד בהשלמת מעטפת התמיכה, שהמערכת הרפואית לא תמיד מסוגלת לתת. הן מנגישות ידע, נותנות למטופלים להרגיש שיש להם בית והם לא לבד, מסייעות במיצוי זכויות ומחברות בין מטופלים שעוברים מסע דומה. מטופלים רבים סיפרו לי עד כמה עזר להם לפגוש אנשים עם מחלה דומה ולשמוע מהם על הדרך שעברו. זה מפיג חששות, נותן כוח, ובעיניי זה חלק חשוב מאוד מהתמיכה בחולה ובמשפחה.
החיים מעבר לרפואה
ספר קצת על הבית והמשפחה
אני נשוי ואב לבן ובת, שניהם כבר די גדולים. גם אשתי רופאה. הילדים, לצערי, לא רוצים ללמוד רפואה כרגע. אחד יותר בעולמות הפיזיקה, והשנייה בעולמות הפסיכולוגיה. אשתי ואני חושבים שרפואה הוא המקצוע הכי יפה שיש, הן בגלל היכולת לעזור לאנשים באופן יומיומי והן בשל היישום של קדמה מדעית באופן מעשי. נשמח מאוד אם הילדים עוד ייזכרו במקצוע הזה בעתיד.
איך זה בית עם שני הורים רופאים?
האמת שמצוין. היו תקופות קשות עם הרבה תורנויות, והייתה לנו עזרה גדולה מההורים, שצריך להודות להם עליה. אבל אני חושב שלא חסר לילדים דבר. להיפך, הם גדלו בבית שבו לשני ההורים יש עבודה שמטעינה את החיים במשמעות. ואני מאמין שהם ראו בעיקר את הצדדים החיוביים של זה.
איזה מסר יש לך למטופלים?
חשוב לי שמטופלים יבואו עם שאלות, עם רצון להבין ועם תחושה שהם שותפים לתהליך. המידע קיים היום בכל מקום, אבל התפקיד שלנו כרופאים הוא לעזור להבין מה נכון, מה רלוונטי, ומה מתאים לאדם שמולנו. בסופו של דבר אנחנו לא מטפלים רק במחלה, אלא באדם, במשפחה ושותפים איתם במסע.
*ד"ר גלעד יצחקי הוא מנהל המכון ההמטולוגי במרכז הרפואי מאיר, מזכיר קבוצת ה CLL -הישראלית, חבר באיגוד ההמטולוגיה הישראלי ואחראי על תחום סל התרופות.
