אוטולוגי(Autologous) 

עצמי, של המטופל.
מונח המתאר שימוש בתאים שנלקחו מגופו של המטופל עצמו. לרוב מופיע בהקשר של השתלה אוטולוגית של תאי גזע (השתלת מח עצם עצמית), שבה משתמשים בתאים שנאספו מהמטופל והוחזרו אליו לאחר טיפול. זאת בניגוד להשתלה אלוגנאית, שבה מקור התאים הוא בתורם אחר שאינו המטופל

אוטואימוניות (Autoimmunity)

מצב בו מערכת החיסון פועלת באופן לא תקין ותוקפת מרכיבים של גוף המטופל עצמו.

אונקולוגיה

ענף ברפואה העוסק בחקר, באבחון ובטיפול במחלת הסרטן.

אימונוגלובולין (נוגדן) – Immunoglobulin

חלבון שמיוצר על ידי מערכת החיסון כתגובה לגורם זר (אנטיגן), כמו חיידק, וירוס או רעלן, ונקשר אליו כדי לנטרל או לסמן אותו להשמדה.

אימונוגלובולין (נוגדן) – Immunoglobulin Ig

חלבון המיוצר על ידי מערכת החיסון, המשמש כנוגדן ומסייע בזיהוי ובהגנה מפני חיידקים, נגיפים (וירוסים) וחומרים זרים אחרים. במחלות מסוימות, בעיקר מחלות המטולוגיות ואימונולוגיות, עלול להיות ייצור מוגבר או לא תקין של אימונוגלובולינים.

אימונוגלובולין תוך וריד (IVIG) 

נוגדנים המופקים מפלזמה של תורמים, הניתנים בעירוי דרך הווריד. משמשים לטיפול במגוון מצבים, כולל חסרים ראשוניים ומשניים במערכת החיסון וכן במחלות אוטואימוניות ודלקתיות שונות.

אימונותרפיה 

סוג של טיפול המשתמש בחומרים שמעודדים או מדכאים את מערכת החיסון, במטרה לסייע לגוף להילחם בסרטן, בזיהומים ובמחלות נוספות.

אינטרפרון

חומר טבעי המסייע למערכת החיסון להילחם בזיהומים ובמחלות אחרות, כולל סרטן. אינטרפרונים מיוצרים בגוף על ידי תאי דם לבנים ותאים אחרים, אך ניתן גם לייצרם במעבדה לשימוש טיפולי במגוון מחלות. בטיפול בסרטן, אינטרפרונים עשויים לעכב את גדילת תאי הסרטן ולסייע בהרג שלהם. קיימים מספר סוגים של אינטרפרון המיועדים לטיפול, אחד מהם הוא פג-אינטרפרון (Peg-Interferon) – מולקולת אינטרפרון שעברה שינוי במעבדה המאפשר טיפול עם פחות תופעות לוואי בהשוואה לטיפול באינטרפרון בעבר.  

איסוף תאי אב מדם היקפי 

איסוף תאי אב מדם היקפי הוא תהליך שבו מפרידים תאי גזע מהדם באמצעות מכשיר אפרזיס.

תהליך שבו מפרידים תאי גזע מהדם באמצעות מכשיר אפרזיס. תאים אלו משמשים לאחר מכן להשתלת מח העצם. 

אלוגנאי(Allogeneic) 

שנלקח ממישהו אחר. 

מתייחס לתאים או להשתלה שמקורם בתורם אחר (שאינו המטופל עצמו), בין אם בן משפחה ובין אם תורם זר. בהשתלת מח עצם אלוגנאית משתמשים בתאים אלו לשיקום מח העצם אשר נפגע מהטיפול המכין (כימותרפיה ו/או קרינה). בחלק מהמחלות, תאים אלוגנאיים יכולים גם להעניק אפקט של מלחמה בתאי הסרטן.

אנטי-אמטיק (Antiemetic) 

טיפול שנועד למנוע או להקל על בחילות והקאות, אשר עלולות להיגרם בין היתר בעקבות טיפולים כימותרפיים וטיפולים רפואיים אחרים

אנטיביוטיקה (Antibiotic) 

תרופה המשמשת לטיפול בזיהומים הנגרמים על ידי חיידקים ומיקרואורגניזמים אחרים. במצבים מסוימים ניתנת למניעה. 

אנטיגן   (Antigen)

חומר הגורם להפעלת מערכת החיסון, במיוחד באמצעות יצירת נוגדנים, שהם חלבונים המסייעים להילחם בחיידקים, בנגיפים ובגורמים מזיקים אחרים.

אנמיה (Anemia)

מצב בו קיימת ירידה באחד או יותר מהמדדים העיקריים של תאי הדם האדומים הנמדדים בספירת דם מלאה(CBC) לדוגמה המוגלובין, מולקולה שתפקידה להוביל חמצן לרקמות. אנמיה יכולה להתבטא בהתעייפות במאמצים, חיוורון, קושי בנשימה וכו'. 

אנמיה אפלסטית (Anaemi Aplastic) 

מצב נרכש המתאפיין בפנציטופניה (ירידה בכל סוגי תאי הדם) כתוצאה מכשל של מח העצם. 

אפיון המערכת החיסונית (Immunophenotyping) 

תהליך מעבדתי לזיהוי וסיווג תאים של מערכת החיסון לפי סמנים ייחודיים על פניהם, באמצעות טכנולוגיות כמו FACS  או Flow Cytometry, ומשמש לאבחון מחלות כמו לוקמיה ולימפומה.

איפיון תאים (Flowcytometry)

שיטה מעבדתית מתקדמת המשמשת לבחינה ומדידה של תכונות שונות של תאים בדגימת דם, מח עצם או רקמה אחרת, כאשר המכשיר סופר את מספר התאים, מאפיין תכונות פיזיות כמו גודל וצורה, ומזהה ומכמת סמנים (אנטיגנים) המצויים על פני שטח התאים. בדיקה זו מסייעת באבחון ובמעקב אחר מחלות שונות, כולל ממאירויות המטולוגיות.

בדיקות ציטוגנטיות (Cytogenetic Tests) 

בדיקות מעבדה הבודקות את מבנה ומספר הכרומוזומים בתאים, ומשמשות לאבחון מחלות גנטיות, הפרעות כרומוזומליות וסוגים שונים של סרטן, כולל לוקמיה.

ביופסיה (Biopsy) 

הליך רפואי שבו נלקחת דגימה מרקמה או מאיבר בגוף לצורך בדיקה מיקרוסקופית, כדי לאבחן מחלות כמו סרטן, דלקת או זיהום.

ביופסיה של מח העצם (Bone Marrow Biopsy) 

הליך רפואי, שמבוצע בדרך כלל בהרדמה מקומית או כללית, בו נלקחת דגימה ממח העצם, לרוב מהאגן, לצורך אבחון מחלות דם כמו לוקמיה, מיאלומה, אנמיה או לימפומה.

בדיקת מח עצם (אספירציה וביופסיה)

פרוצדורה פולשנית שבה נשאבת דגימה של מח עצם (אספירציה) ונלקחת דגימה קטנה של עצם שבתוכה מח עצם (ביופסיה), באמצעות מחט. הבדיקה מתבצעת לרוב מעצם האגן.

הבדיקה נעשית בהרדמה מקומית, ובמקרים מסוימים גם בטשטוש (סדציה). הדגימות נשלחות למעבדה לבדיקות שונות, במטרה לאבחן מחלות של הדם ומח העצם או לעקוב אחר מהלך מחלה וטיפול.

בלוטת לימפה 

ראה ערך 'קשר לימפה'

ג'אק 2 (JAK2 – Janus Kinase 2) 

גן שמקודד חלבון המעביר אותות בתוך תאי מח העצם, ובעל תפקיד מרכזי בבקרה על ייצור תאי הדם: תאי דם אדומים, תאי דם לבנים וטסיות.
מוטציות בגן זה גורמות להפעלה מתמשכת ולא מבוקרת של ייצור תאי דם, ועלולות להוביל למחלות של מח העצם כגון פוליציטמיה ורה, תרומבוציטמיה ראשונית ומיאלופיברוזיס ראשוני.

גורמי גדילה וציטוקינים 

חלבונים המיוצרים בגוף ותפקידם לווסת גדילה, התמיינות, חלוקה והישרדות של תאים בכלל ותאי דם בפרט.
חלק מפקטורי הגדילה מיוצרים גם במעבדה ומשמשים כטיפול במצבים רפואיים שונים, למשל לעידוד ייצור תאי דם. שימוש נפוץ יחסית בפקטור גדילה הנקרא G-CSF לעידוד ייצור תאי דם במח העצם אשר נפגע בעקבות טיפול כימותרפי או לקראת איסוף תאי אב לקראת השתלת מח עצם. 

גורמי קרישה  (Clotting/coagulation Factors)

קבוצת חלבונים בדם החיוניים לתהליך קרישת הדם (המוסטזיס). חסר או פגם באחד מאלו או יותר עלול לגרום למחלת דמם. 

גידול (Tumor, Neoplasm) 

גוש או הצטברות לא רגילה של תאים הנוצרים כאשר תאים מתרבים באופן בלתי מבוקר.
גידולים יכולים להיות שפירים (שאינם סרטניים), או ממאירים (סרטניים, מסוגלים לחדור לרקמות סמוכות ולהתפשט בגוף. 

גמופתיה מונוקלונלית בעלת משמעות לא ידועה (MGUS) 

מצב שפיר בו קיימת רמת חלבון מונוקלונלי (נוגדן) גבוהה מהרגיל בדם. חלבון זה מיוצר על ידי אוכלוסייה לא תקינה של תאי פלזמה. מדובר במצב שאינו ממאיר, אינו דורש טיפול אלא מעקב בלבד מכיוון שבאחוזים נמוכים יכול להתקדם למחלה ממאירה (מיאלומה נפוצה, לימפומה ע"ש ולדנשטרום).

גנים (Genes) 

יחידות בסיסיות של מידע תורשתי שמקודדות לחלבונים ומווסתות תהליכים ביולוגיים שונים בגוף. שינויים או מוטציות בגנים מסוימים יכולים להשפיע על התפתחות מחלות שונות כולל מחלות סרטן. בחלק מהמקרים בדיקת שינויים בגנים אלו יכולה לסייע באבחון, קביעת פרוגנוזה ובחירת טיפול מותאם.

דחיית שתל (Graft Rejection) 

סיבוך המופיע לאחר השתלה שנגרם כתוצאה מתגובה חיסונית בה מערכת החיסון של מקבל השתל תוקפת את האיבר או הרקמה המושתלים. תהליך זה מתרחש כתוצאה מזיהוי של השתל כגוף זר. מצב זה שונה מ-GVHD (Graft Vs Host Disease) שבה תאי השתל תוקפים את רקמות ואיברים של מקבל השתל. 

דם טבורי (Cord Blood) 

דם עשיר בתאי גזע המטופואטיים שנאסף מהשליה וחבל הטבור לאחר הלידה, וניתן להשתמש בו לצורך השתלת מח עצם בחולים עם מחלות המטולוגיות, כמקור חלופי לתאי גזע המטופויטיים, כאשר לא נמצא תורם מתאים. 

דנ"א (DNA – Deoxyribonucleic Acid) 

מולקולה שנמצאת בתאי הגוף ומכילה את המידע הגנטי הדרוש לבניית חלבונים הממלאים תפקידים שונים בגוף. שינויים בדנ"א בתאי הדם עלולים להוביל להתפתחות ממאירויות. זיהוי שינויים בדנ"א יכול לסייע באבחון מחלות ובהתאמת טיפול תרופתי מכוון.  

דיכוי המערכת החיסונית (Immunosuppression) 

הוא מצב שבו מערכת החיסון מוחלשת, כתוצאה ממחלה כמו לוקמיה, לימפומה או מחלות מיאלופרוליפרטיביות, או בעקבות טיפולים רפואיים.במצב זה הסיכון לזיהומים עולה בצורה משמעותית. 

דימות תהודה מגנטית (MRI – Magnetic Resonance Imaging) 

בדיקת דימות לא פולשנית המשתמשת בגלי רדיו  ללא חשיפה לקרינה מייננת, במגנט חזק ובמחשב כדי ליצור תמונות מפורטות של איברים ורקמות בתוך הגוף. בדיקה זו משמשת לאבחון מחלות, תכנון טיפול והערכת יעילותו.

המוגלובין (Haemoglobin) 

הוא חלבון המצוי בתאי הדם האדומים ותפקידו לשאת חמצן מהריאות אל רקמות הגוף ופחמן דו־חמצני מהרקמות אל הריאות. רמה נמוכה של המוגלובין מעידה על אנמיה, בעוד שרמה גבוהה עשויה להעיד על פוליציטמיה.

היסטולוגיה (Histology) 

תחום במדעי הרפואה העוסק בחקר מבנה הרקמות באמצעות מיקרוסקופ. בדיקות היסטולוגיות מהוות כלי מרכזי בזיהוי ואבחון של סוגי סרטן שונים, באמצעות בדיקות ביופסיה של מח העצם, בלוטות לימפה ורקמות אחרות.

היפוגאמאגלובולינמיה (Hypogammaglobulinaemia) 

מצב שבו רמת הנוגדנים (אימונוגלובולינים) בדם נמוכה מהנורמה, דבר הפוגע ביכולת הגוף להילחם בזיהומים. מצב זה עלול להיגרם ממחלה ראשונית (לדוגמה גנטית) או משני למחלה ממארת (לדוגמה של תאי B) או טיפולים שונים. 

הישנות (Relapse) 

חזרה של המחלה לאחר תקופה של הפוגה. 

המטופויזיס (Hematopoiesis)

תהליך בו נוצרים תאי דם (כדוריות דם אדומות, כדוריות דם לבנות וטסיות) מתאי גזע במח העצם. במחלות מסויימות תהליך זה יכול להתרחש גם מחוץ למח העצם (extramedullary hematopoieisis) ולערב כמעט כל איבר בגוף.  

המטולוג (Haematologist) 

רופא המתמחה באבחון וטיפול במחלות הקשורות בדם, במח העצם ובקשריות הלימפה.
תחום ההתמחות כולל בין השאר מצבים כמו אנמיה, מחלות שפירות וממאירות של הדם ומח העצם, מחלות קרישה ודימומים, וכן נושאים הקשורים לבנקאות דם.

המטוקריט (Hematocrit) 

מדד המבטא את אחוז נפח תאי הדם האדומים מתוך כלל נפח הדם.
מדד זה נבדק בבדיקת ספירת דם מלאה (CBC) ומשמש להערכת אנמיה כאשר הוא נמוך או פוליציטמיה כאשר הוא גבוה, ובמקרים של פוליציטמיה ורה הוא מסייע בקבלת החלטות טיפוליות

"המתן וצפה" (Watch and Wait) המתנה תוך מעקב 

גישה טיפולית הכוללת מעקב אחר מדדי המחלה וקבלת החלטה על התחלת טיפול רק אם המצב מחמיר.
גישה זו נפוצה במגוון מצבים רפואיים, כגון חלק מסוגי הלימפומות, לוקמיות כרוניות ומצבים טרום ממאירים של תאי פלזמה.

הפוגה (Remission) 

מצב שבו סימני ותסמיני המחלה נעלמים באופן חלקי (הפוגה חלקית Partial Remission) או מלא (הפוגה מלאה, Complete Remission). הפוגה מלאה אינה מבטיחה ריפוי מלא, כיוון שבמחלות מסוימות המחלה עלולה לחזור (הישנות). הערכת הפוגה מתבצעת בדרכים שונות (לדוגמה בדיקות דם, בדיקת מח עצם או דימות), בהתאם לסוג המחלה.

הפוגה חלקית (Partial Remission)

מצב שבו הסרטן מצטמצם בגודלו או בהיקפו כתוצאה מהטיפול. הערכת ההפוגה מתבצעת באמצעים שונים (בדיקות דם, בדיקת מח עצם, דימות) בהתאם לסוג המחלה. לכל מחלה יש מערכת קריטריונים בה נקבע עומק התגובה (הפוגה מלאה, הפוגה חלקית וכיו"ב). 

תסמונת מיאלודיספלסטית (MDS-Myelodysplastic Syndrome)

קבוצת מחלות המטולוגיות ממאירות המערבות את התאים במח העצם. במחלות אלו מופיעה לרוב ירידה באחת או יותר משורות הדם (אנמיה, תרומבוציטופניה, נויטרופניה), אשר מלווה בשינויים בצורת התאים במח העצם ולעתים גם בדם. מחלות אלו עלולות להתקדם ללוקמיה אקוטית. 

הפרעה קלונלית (Clonal Disorder)

מצב בו תא אחד מתרבה באופן לא מבוקר ויוצר אוכלוסיית תאים עם פגם גנטי משותף. מצב זה מהווה הבסיס להתפתחות מחלת סרטן, אך יכול להופיע גם במצבים לא סרטניים או טרום סרטניים. 

הקפאה קריוגנית (Cryopreservation) 

תהליך של שימור תאים, רקמות או איברים בטמפרטורות נמוכות מאוד כדי לאפשר שימוש עתידי.
בהקשר של סרטן דם, תהליך זה משמש לשימור תאי גזע של מח העצם לצורך השתלה.

הקרנות, טיפול בקרינה (Radiation Therapy)

שימוש בקרינה שמיועדת להשמדת תאים סרטניים והקטנת גידולים.
בהמטולוגיה, הטיפול הקרינתי משמש לעתים לטיפול בלימפומות, להקטנת גושים הלוחצים על איברים סמוכים, כחלק מההכנה להשתלת מח עצם ועוד

השרשה (Engraftment) 

התהליך שבו תאי הגזע שהושתלו מתחילים לייצר תאי דם חדשים במח העצם של המטופל. התהליך מתבטא בעלייה עקבית במספר הנויטרופילים והטסיות, ללא צורך בתמיכה של פקטורי גדילה  (Growth Factors) 

השתלה מתורם 

ר' ערך "אלוגנאי"

השתלה עצמית של תאי אב – אוטולוגית – Transplantation Cell Stem Autologous 

ר' ערך "אוטולוגי"

השתלת תאי גזע (Stem Cell Transplant) 

הליך רפואי שבו, לאחר תהליך הכנה הכולל כימותרפיה ולעיתים גם הקרנות, מוחדרים לגוף המטופל תאי גזע המטופויטיים שנאספו מהמטופל עצמו, מתורם או, לעיתים רחוקות, מדם טבורי.
השתלה זו מהווה כלי חשוב לטיפול במגוון מחלות, בעיקר ממאירויות המטולוגיות, אך לעתים גם במחלות המטולוגיות לא ממאירות או במחלות לא המטולוגיות.

השתלת דם טבורי (Umbilical Cord Blood Transplant) 

השתלת תאי גזע המטופויטיים שמקורם בחבל הטבור והשליה ונאספו לאחר לידה, לצורך טיפול במחלות שונות. 

השתלת Haplo (Haploidentical Transplant) 

סוג של השתלה אלוגנאית של תאי גזע, שבה התורם הוא קרוב משפחה שההתאמה הגנטית בינו לבין המטופל חלקית בלבד- בדרך כלל כ-50% מהסמנים החיסוניים (אנטיגנים HLA) משותפים. לרוב מדובר בהורה, ילד או אח/ות של המטופל

התקדמות המחלה (Progressive Disease) 

מצב בו המחלה מתקדמת למרות טיפולים. ההתקדמות יכולה להתבטא בהחמרה בתסמינים וסימנים או בבדיקות המבוצעות לצורך מעקב (בדיקות דם, בדיקת מח עצם, דימות וכיו"ב) 

זמן הכפלת לימפוציטים (Lymphocyte Doubling Time) 

פרק הזמן לאחריו מספר הלימפוציטים בדם ההיקפי הכפיל את עצמו. מדד זה משמש כסמן לקצב התקדמות המחלה ב-CLL  ויכול לסייע בהחלטה על תדירות המעקב ומתן טיפול.

חודש המודעות למחלות סרטן הדם בישראל

בחודש ספטמבר מציינת ישראל – ובינלאומית – את חודש המודעות למחלות סרטן הדם, הכולל בין היתר ימים ייחודיים לשימור מודעות ללימפומה, לוקמיה ו-MPN . 

• ימי מודעות חשובים בספטמבר:
  • 1  בספטמבר – יום המודעות הבינלאומי ללוקמיה כרונית  (CLL)
  • 4  בספטמבר – יום המודעות הבינלאומי ללוקמיה
  •  12 בספטמבר – יום המודעות למחלות מיילופרוליפרטיביות  (MPN)
  • 15  בספטמבר – יום המודעות למחלות הלימפומה 
  • 22 בספטמבר – יום המודעות הבינלאומי ללוקמיה מיאלואידית כרונית  (CML) 

במהלך החודש מקיימת בישראל עמותת חלי"ל האור מגוון פעילויות: ובינרים רפואיים, כנסים בבתי חולים, קמפיינים ציבוריים ותכנים דיגיטליים. 

חוסמי PI3K (PI3K Inhibitors) 

תרופות החוסמות את פעילות האנזים PI3K המהווה חלק ממסלול תוך-תאי חשוב השולט בגדילה, התרבות והישרדות של תאים סרטניים. תרופות מקבוצה זו משמשות לטיפול בסוגים מסוימים של סרטן

חוץ-קשרי (Extranodal) 

מונח המשמש לתיאור מעורבות של מחלה, בעיקר לימפומה, באיברים שאינם בלוטות הלימפה והטחול

טיפול מונע / מינון מניעתי (Prophylactic Treatment) 

טיפול שניתן כדי למנוע סיבוך או הישנות של מחלה, כמו מתן אנטיביוטיקה, נוגדנים או כימותרפיה במינון נמוך, עוד לפני הופעת סימנים קליניים.

טיפול ממוקד מטרה (Targeted Therapy) 

טיפול הפועל נגד שינויים ביולוגיים או גנטיים ספציפיים בתאים הסרטניים, כמו חלבונים או מסלולי אותות, במטרה לפגוע בתאים החולים תוך צמצום נזק לרקמות בריאות.

טיפול סטנדרטי (Standard Therapy) 

טיפול מקובל ומבוסס מחקרית שנחשב ליעיל ובטוח עבור סוג מחלה מסוים, ומהווה לרוב קו ראשון בטיפול.

טיפולים משלימים לחולים אונקולוגיים (Complementary Therapies for Cancer Patients) 

טיפולים שניתנים לצד הטיפול הרפואי הסטנדרטי, וכוללים גישות כמו דמיון מודרך, רפלקסולוגיה, מיינדפולנס, תזונה מותאמת ורפואה סינית, במטרה להקל על תסמינים גופניים ונפשיים ולשפר את איכות החיים. נקרא גם רפואה משלימה או רפואה אינטגרטיבית. 

טסיות דם (Platelets) 

רכיבי דם קטנים שמיוצרים במח העצם ותפקידם לעצור דימום על ידי קרישת דם. ירידה במספר הטסיות עלולה לגרום לדימומים ומהווה מדד חשוב בחולים עם מחלות של מח העצם.

כימותרפיה 

תרופה בודדת או שילוב של תרופות שניתן להשתמש בהן על מנת להרוס ולמנוע צמיחה וחלוקה של תאי סרטן. אף על פי שכימותרפיה נועדה לפגוע בתאי סרטן, התרופות יכולות להשפיע גם על תאים בריאים מהירי חלוקה, ודבר זה גורם למספר תופעות לוואי שכיחות הכוללות נשירת שיער ופצעים בפה. מרבית תופעות הלוואי מכימותרפיה הינן זמניות והפיכות. 

טיפול כימותרפי במינון גבוה  (High-Dose Chemotherapy)

מתן כימותרפיה או טיפול אחר במינון גבוה מהרגיל, שמטרתו להשמיד תאים סרטניים בעמידות גבוהה, שלא הושמדו בטיפול במינון סטנדרטי, לרוב כהכנה להשתלת מח עצם.

כנסים המטולוגיים (Hematology Conferences) 

כינוסים מדעיים בינלאומיים שבהם מוצגות התפתחויות מחקריות וקליניות עדכניות בתחום ההמטולוגיה, כולל חידושים בטיפול בלוקמיה, לימפומה ו-MPN הכנסים מהווים מקור מרכזי לידע מקצועי לרופאים, חוקרים ועמותות מטופלים.

דוגמאות מרכזיות:

• ASH (American Society of Hematology) – הכנס החשוב בעולם להמטולוגיה קלינית ומחקרית.
• EHA (European Hematology Association) – הכנס האירופי המרכזי בתחום.
• SOHO (Society of Hematologic Oncology) – מתמקד בטיפולים ממוקדים וחדשניים בממאירויות המטולוגיות.
• ASCO – כנס אונקולוגי, הכולל גם את תחום ההמטולוגיה, עם דגש על רפואה מותאמת אישית.
• לוגאנו (ICML – International Conference on Malignant Lymphoma) – – כנס עולמי ייעודי לחקר הלימפומות, הנערך אחת לשנתיים בשווייץ.

כרומוזום פילדלפיה (Philadelphia Chromosome) 

שינוי גנטי (טרנסלוקציה בין כרומוזומים 9 ו-22) שיוצר את הגן המשולב  BCR-ABLהמוביל לייצור חלבון הגורם לשגשוג בלתי מבוקר של תאי דם. מהווה סימן ההיכר העיקרי של לוקמיה מיאלואידית כרונית (CML) (יום המודעות הבינלאומי ל- CML מתקיים בכל שנה ב- 22.9, בהשראת הכרומוזום) ומופיע לעיתים גם בלוקמיה לימפובלסטית חריפה (ALL).

כרומוזומים (Chromosomes) 

מבנים מאורגנים של DNA יחד עם חלבונים, שנמצאים בגרעין התא מכילים את המידע הגנטי. מידע זה דרוש לשם תפקוד, גדילה, חלוקה והתפתחות התאים. שינויים במספר או במבנה הכרומוזומים עלולים לגרום להתפתחות מחלות ממאירות של הדם. בתאי המין (ביצית, זרע) יש 23 כרומוזומים (סט אחד) שמכילים כ- 20,000 גנים. בתאי גוף רגילים יש שני סטים (מהאב ומהאם) כלומר 46 כרומוזומים, המכילים שני עותקים של רוב הגנים (אחד מכל הורה). 

לויקופרזיס (Leukapheresis) 

פרוצדורה רפואית שבה מופרדים תאי דם לבנים מהדם באמצעות מכשיר אפרזיס, והדם המסונן מוחזר לגוף. משמשת להורדת עומס תאי דם לבנים במצבים של לויקמיה עם ספירה לבנה גבוהה מאוד.

לויקוציטים (Leukocytes) 

תאי דם לבנים השייכים למערכת החיסון, ותפקידם להגן על הגוף מפני זיהומים, תאים סרטניים ופולשים אחרים. רמות חריגות של לויקוציטים עלולות להעיד על מחלות זיהומיות, דלקתיות או ממאירות של הדם.

לוקמיה (Leukaemia)

סוג של סרטן דם ומח עצם המתאפיין בייצור נרחב בלתי מבוקר של תאי דם לא תקינים. תאים אלו משתלטים על מח העצם, ולעתים קרובות גורמים לירידה בספירות דם. עם זאת, אם תאי הדם הלא תקינים גולשים אל מחזור הדם, הם יכולים לגרום לעלייה ניכרת בספירת תאי הדם הלבנים, הלא תקינים. 

לוקמיות חריפות (Acute Leukaemias) 

סוגים של לוקמיה המתפתחים במהירות, ומתאפיינים בהצטברות של תאי דם בלתי בשלים (בלסטים) במח העצם ובדם. הן מחייבות אבחון וטיפול מיידיים, וכוללות בעיקר את AML (לוקמיה מיאלואידית חריפה) ו-ALL (לוקמיה לימפובלסטית חריפה).

לוקמיות כרוניות (Chronic Leukaemias) 

סוגים של לוקמיה המתפתחים באיטיות יחסית, וכוללים תאי דם בשלים יותר לעומת לוקמיות חריפות. המחלה עלולה להימשך שנים עם או בלי צורך בטיפול מיידי. הסוגים העיקריים הם CML (לוקמיה מיאלואידית כרונית) ו- CLL (לוקמיה לימפוציטית כרונית). לוקמיות כרוניות מאובחנות לעתים במקרה, במהלך בדיקת דם שגרתית.

לוקמיה לימפובלסטית חריפה (ALL – Acute Lymphoblastic Leukaemia) 

מחלה ממארת המתפתחת במהירות ומתאפיינת בריבוי של לימפובלסטים בלתי בשלים במח העצם ובדם, הפוגעים בייצור תקין של תאי דם. המחלה נפוצה יותר בילדים אך מופיעה גם במבוגרים.

לוקמיה לימפוציטית כרונית (CLL – Chronic Lymphocytic Leukaemia) 

סוג של לוקמיה איטית, בה מצטברים ומתרבים ללא בקרה לימפוציטים מסוג B בשלים אך פגומים בדם, במח העצם ולעיתים גם בבלוטות הלימפה. המחלה שכיחה בעיקר בגיל המבוגר ולעיתים אינה דורשת טיפול מיידי. לרוב מהלך המחלה איטי ונמשך שנים.

CLL היא הלוקמיה השכיחה ביותר בעולם המערבי – כחמישה מקרים ל-100,000 איש. בישראל מאובחנים כ-450 חולים בשנה, בעיקר בגיל המבוגר. רק 30% מהחולים מאובחנים מתחת לגיל 60 (אך לא מדובר בילדים).  

כשליש מהחולים לא יזדקקו לטיפול כלל במהלך חייהם או שיזדקקו לו רק לאחר 20-10 שנה מהאבחנה.  

לוקמיה מיאלואידית חריפה (AML – Acute Myeloid Leukaemia) 

מחלה ממארת אגרסיבית שבה תאי אב מיאלואידיים במח העצם משתכפלים במהירות ואינם מבשילים, דבר שמוביל לדיכוי של יצירת תאי דם תקינים ולסימפטומים כמו אנמיה, דימומים וזיהומים.

לוקמיה מיאלואידית כרונית (CML – Chronic Myeloid Leukaemia) 

מחלה ממארת של תאי אב מיאלואידיים, המתאפיינת בשגשוג איטי אך ממושך של תאים לבנים בדם ובמח העצם, בעקבות נוכחות כרומוזום פילדלפיה והגן BCR-ABL.

לוקמיה פרו-לימפוציטית (PLL – Prolymphocytic Leukaemia) 

סוג נדיר ואגרסיבי של לוקמיה, המאופיינת בריבוי תאי פרו-לימפוציטים – שלב ביניים בהתפתחות לימפוציטים – בדם ובאיברים לימפואידיים. קיימת צורה של PLL מסוג B או T והיא מתאפיינת במהלך מהיר.

לוקמיה של תאים שעירים (HCL – Hairy Cell Leukaemia) 

סוג נדיר (כ- 2%–3% מכלל הלוקמיות) של לוקמיה כרונית מסוג B שבה תאי הדם הסרטניים מופיעים במיקרוסקופ עם שלוחות עדינות דמויות "שיער". המחלה מתפתחת באיטיות, וכוללת לרוב ירידה בספירות הדם והגדלה של הטחול.

לימפואידים (Lymphoid) 

תאים שמקורם בשורת התאים הלימפואידית במח העצם, וכוללים את הלימפוציטים מסוג B, T ו-NK – מרכיבים מרכזיים במערכת החיסון. שינויים בתאים אלה עלולים להוביל למחלות ממאירות כמו לוקמיה לימפוציטית או לימפומה.

לימפומה 

לימפומה היא מונח כללי לסוגי סרטן שמתפתחים במערכת הלימפה. מערכת זו מורכבת מרשת ענפה של כלי לימפה (בדומה לכלי דם) המתפרסת לכל רקמות הגוף. כלי הלימפה מכילים נוזל מימי וחסר צבע הנושא לימפוציטים, שהם תאי דם לבנים מיוחדים הנלחמים בזיהומים. קיימים שני סוגים של לימפוציטים: לימפוציטים מסוג B ולימפוציטים מסוג T הנקראים גם תאי B ותאי .T תאי B מייצרים נוגדנים, שנקשרים לחיידקים/וירוסים או מנטרלים /מסמנים אותם עבור מערכת החיסון. תאי T – חלקם הורגים תאים נגועים, חלקם מפעילים ומווסתים את מערכת החיסון. 

לימפומה נוצרת כאשר לימפוציטים מסוג B או T עוברים שינוי ממאיר. משמעות הדבר היא שהתאים מתחילים להתרבות ללא שליטה וליצור גידולים – שהם למעשה הצטברויות של תאים סרטניים. גידולים אלו גורמים להתנפחות בלוטות הלימפה ואזורים נוספים בגוף.

חמישה מתתי הסוגים משתייכים לקבוצת מחלות הנקראת לימפומות מסוג הודג'קין ((Hodgkin Lymphomas. כל שאר תתי הסוגים מקובצים יחד תחת השם לימפומות שאינן הודג'קין ( (Non-Hodgkin Lymphomas.

לימפומה אגרסיבית (Aggressive Lymphoma) 

סוג של לימפומה המתפתחת במהירות ודורשת טיפול מיידי, אך לרוב מגיבה היטב לטיפול. הסוג השכיח ביותר בקבוצה זו הוא .DLBCL (Diffuse Large B-Cell Lymphoma)

לימפומה באזור השוליים (MZL – Marginal Zone Lymphoma) 

תת-סוג אינדולנטי (איטי) של לימפומה שאינה הודג'קין, שמקורה בלימפוציטים מסוג B באזור השוליים של זקיקי בלוטות הלימפה, ולעיתים באיברים חוץ-קשריים כמו הקיבה או הריאה.

לימפומה הודג'קין (Hodgkin Lymphoma) 

לימפומה המאופיינת בנוכחות של תא הנקרא תא ריד-שטרנברג, בעל מראה מסוים תחת מיקרוסקופ. תאי ריד-סטרנברג הם סוג של תא B שהפך לסרטני. לימפומה הודג'קין אחראית בערך ל- %10 עד 30% אחוז מכל הלימפומות בהתאם לגיל המטופל ובעלת שיעורי ריפוי גבוהים בטיפול מתאים.

לימפומה זוחלנית – אינדולנטית (Indolent Lymphoma) 

קבוצת לימפומות שמתפתחות באיטיות, ולעיתים אינן גורמות לתסמינים משמעותיים בשלב האבחון. למרות שהן לרוב לא ניתנות לריפוי מלא, הן מגיבות היטב לטיפול ונמשכות לאורך שנים עם מעקב רפואי צמוד. דוגמאות לכך הן SLL, מרג'ינל זון, לימפומה פוליקולרית ועוד. 

לימפומה פוליקולרית (Follicular Lymphoma) 

בדרך כלל זו צורה איטית של לימפומה שאינה הודג'קין הנובעת מתאי . B תת-סוג זה של לימפומה מייצג 20% עד 30% מכל הלימפומות שאינן הודג'קין.

לימפומה שאינה הודג'קין (NHL -Non Hodgkin's Lymphoma) 

לימפומה שאינה הודג'קין אינה מחלה אחת, אלא למעשה קבוצה הכוללת תתי סוגים שונים. תתי סוגים אלו מחולקים באופן כללי לשתי קבוצות עיקריות:

• לימפומות של תאי B  המתפתחות מתאי B 
• לימפומות של תאי T  המתפתחות מתאי T 

לימפומות של תאי B ותאי T הן סוגים של סרטן מערכת הלימפה, אשר מהווה חלק ממערכת החיסון. מערכת זו מכילה תאי דם לבנים מיוחדים הנקראים לימפוציטים, המסייעים בהגנה על הגוף מפני זיהומים ומחלות. לימפומות מתפתחות כאשר לימפוציטים מסוג B או T עוברים שינוי ממאיר ומתחילים להתרבות באופן בלתי מבוקר. הלימפוציטים החריגים, הנקראים תאי לימפומה, יוצרים הצטברויות של תאים סרטניים (גידולים) בבלוטות הלימפה (קשרי הלימפה) ובאזורים נוספים בגוף.

לימפומה של תאי המעטפת (MCL-Mantle Cell Lymphoma) 

לימפומה של תאי המעטפת היא סוג נדיר יחסית של לימפומה, ומהווה כ- 5%-10% מכלל מקרי הלימפומות נון-הודג'קין. מחלה זו משפיעה על תאי B הנמצאים באזור החיצוני של זקיקי בלוטת הלימפה, המכונה "אזור המעטפת. (mantle zone) "

בכ- 85% מהמקרים, מתרחשת במחלה זו הפרעה גנטית שבה שני כרומוזומים (11 ו-14) נשברים ומתחברים מחדש זה לזה – תהליך המכונה 'טרנסלוקציה'. שינוי זה גורם לתאי B לייצר כמויות עודפות של חלבון בשם   Cyclin D1. באופן תקין, חלבון זה מסייע לוויסות גדילה של תאים, אך כאשר הוא מצוי ברמות גבוהות מדי, הוא מוביל לשגשוג בלתי מבוקר של תאי המעטפת וכתוצאה מכך – להתפתחות הלימפומה.

לימפוציטים (Lymphocyte)

תאי דם לבנים בעלי תפקיד ייעודי, המעורבים בהגנה על הגוף מפני מחלות ומלחמה בזיהומים. קיימים סוגים שונים של לימפוציטים כגון: תאי B, תאי T ותאי הרג טבעיים. 

לימפוציטוזיס של תאי B חד-שבטיים (MBL – Monoclonal B-Cell lymphocytosis) 

מצב בו מספר גבוה מהרגיל של תאי B זהים (חד שבטיים) נמצאים בדם, אך פחות מ 5×10⁹  לליטר וללא עומס תאי גבוה או מחלה סימפטומטית. הרבה פעמים זהו מצב טרום ממאיר שקשור ל-CLL .

לקטט דהידרוגנאז (LDH)

אנזים שנמצא בתאים ומהווה מדד לא ספציפי להרס תאי – כאשר תאים נהרסים, LDH משתחרר לדם ורמתו בבדיקות עולה. 

מדוכא חיסון (Immunocompromised)

אדם שכושר התפקוד של מערכת החיסון שלו לקוי.

מוטציה (Mutation) 

שינוי בקוד ה-DNA של התא הנגרם ,לדוגמה, על-ידי חשיפה לכימיקלים מסוכנים או על ידי שגיאות העתקה במהלך חלוקת התא. אם מוטציות פוגעות בתפקוד הרגיל של התא, זה עלול להוביל להתפתחות מחלה כתוצאה מאובדן התפקוד הנורמלי, או התפתחות תפקודים אבנורמליים של אותו התא.

מוקוסיטיס (Mucositis) 

דלקת ברקמת הפה והגרון היכולה להתרחב גם לרקמות בשאר מערכת העיכול (קיבה, מעיים).

מח עצם (Bone Marrow)

רקמה ספוגית הנמצאת בחלל הפנימי של עצמות שטוחות או ארוכות בגוף. מח עצם פעיל או אדום מייצר את תאי הגזע, מהם מיוצרים כל תאי הדם. באדם בוגר הוא נמצא בעיקר בעצמות המרכיבות את השלד הצירי (האקסיאלי) –  ירכיים, צלעות, עמוד השדרה, הגולגולת ועצם החזה (הסטרנום). עצמות אחרות מכילות מח עצם לא פעיל – לשד שומני לא פעיל (צהוב), אשר, כפי ששמו מרמז, מכיל בעיקר תאי שומן. 

מחזור טיפול 

סבב טיפולים ובעקבותיו – זמן מנוחה המאפשר לגוף להתאושש טרם סבב הטיפולים הבא.

מחלת השתל-נגד-המארח (GVHD-Graft Versus Host Disease) 

תגובה חיסונית המתרחשת כאשר תאים ממערכת החיסון של התורם מזהים את גוף המטופל כגוף זר ותוקפים אותו. העור, המעיים והכבד הם מטרות שכיחות של מחלת השתל-נגד-המארח. GVHD המחלה נחשבת חריפה כאשר מתרחשת במהלך 100 הימים הראשונים לאחר ההשתלה, ונחשבת כרונית כאשר מתרחשת אחרי תקופה זו.

מחלה יציבה (Stable Disease)

כאשר המחלה יציבה והיא אינה מחמירה ואינה משתפרת כתוצאה מהטיפול.

מחלה נשנית

ראה ערך 'הישנות'. 

מחלה עמידה או חסרת תגובה/ רפרקטורית (Resistant/Refractory Disease)

מחלה שאינה מגיבה לטיפול.

מחלה שאריתית מינימלית (MRD – Minimal Residual Disease)

קיומם של תאים לוקמיים במספרים קטנים מאד שאינה ניתנת לזיהוי בבדיקות רגילות, אבל כן ניתנת לזיהוי בשיטות רגישות יותר. MRD משמש להערכת עומק התגובה לטיפול והערכת סיכון להישנות ועוזר בקבלת החלטות טיפוליות. 

מחלות מיאלופרוליפרטיביות (MPN – Myeloproliferative Neoplasms) 

קבוצת הפרעות המאופיינות על-ידי ייצור-יתר של תאי דם במח העצם ונחשבות במקרים רבים כסוג של סרטן דם. אחת או יותר מבין משפחות התאים – אדומים, לבנים, טסיות או רקמות תמיכה, עשויות להיות מעורבות והטיפול ישתנה בהתאם לסוג ולחומרת המחלה. הקבוצה כוללת לוקמיה מיאלואידית כרונית (CML), פוליצטמיה ורה (PV), תרומבוציטמיה ראשונית (ET) ומיאלופיברוזיס (MF).

מיאלואיד (Myeloid) 

מונח המשמש לתיאור מסלול התבגרות של תאי דם במח העצם. תאים אדומים, תאים לבנים )נויטרופילים, אאוזינופילים, בזופילים ומונוציטים) וטסיות נגזרים מקו תאי הגזע המיאלואידים. 

מיאלומה נפוצה (Multiple Myeloma)

מחלה שמקורה בשגשוג של תאי פלסמה במח העצם (תאים שמקורם בלימפוציטים B). תאי הפלזמה מפרישים נוגדן חד-שבטי שעלול לגרום לפגיעה באיברים שונים (לדוגמה, אנמיה, אי ספיקת כליות ונגעים בעצמות). 

מיאלופיברוזיס (Myelofibrosis) 

מחלה שבה מח העצם מוחלף על-ידי רקמה סיבית ואינו מסוגל לייצר מספר מספיק של תאי דם. מאופיין גם בגדילה של הטחול. 

מיני השתלה אלוגנאית (Transplant Cell Stem Allogeneic Mini)

השתלת תאי אב המטופואטיים מתורם, לאחר טיפול הכנה בעוצמה מופחתת (במינון מופחת במקום במינון גבוה).

מעכב טירוזין קינאז (Inhibitor Kinase Tyrosine – TKI)

תרופה שמעכבת את פעילות האנזים 'טירוזין קינאז" ובכך חוסמת מסלולים המעודדים חלוקה, הישרדות ושגשוג תאים סרטניים במחלות ממאירות שונות. 

מערכת החיסון (System Immune)

מערכת ההגנה של הגוף כנגד זיהומים ומחלות.

מערכת הלימפה

מערכת צינורות, קשריות ואיברים המסננת החוצה חיידקים ורעלנים, מסייעת בהרס תאים זקנים או פגומים, ומנקזת את נוזלי פסולת מהרקמות.

מערכת עצבים מרכזית (CNS) 

המוח וחוט השדרה.

משטר כימותרפי

שילוב של תרופות כימותרפיות הניתנות במינון ולוח זמנים ייחודי.

נגיף ציטומגלו (CMV Cytomegalovirus)

נגיף אופורטוניסטי שאינו מזיק לאנשים בריאים, אך יכול לגרום לזיהום חמור בקרב אנשים שמערכת החיסון שלהם חלשה.

נוגדן (Antibody)

חלבון המיוצר על ידי מערכת החיסון של הגוף באופן טבעי, על-ידי תאי הדם הלבנים הנקראים לימפוציטים מסוג B (תאי (B. כאשר מערכת החיסון מזהה גורמים זרים, הנוגדן נצמד לתאים או אורגניזמים גורמי מחלה, כגון חיידקים, והורג אותם. 

נוגדנים חד-שבטיים 

נוגדנים בעלי השפעה ספציפית כנגד אנטיגן מסוים. מדענים יכולים לייצר נוגדנים בעלי יכולת התכווננות כנגד יעד ספציפי על פני שטח התא. נוגדנים חד-שבטיים משמשים לסיווג ולטיפול במחלות המטולוגיות באמצעות זיהוי חלבוני שטח ספציפיים על פני  התאים. לדוגמה – ריטוקסימאב המשמש לטיפול לימפומה (נקשר לאנטיגן על פני לימפוציטים), או דאראטומומאב המשמש לטיפול במיאלומה (נקשר לאנטיגן על תאי פלסמה). 

נוזל חוט השדרה (fluid Cerebrospinal)

הנוזל המקיף את המוח ואת חוט השדרה ומגן עליהם. ניתן לאסוף דגימות מנוזל זה לצורך בדיקה ע“י פרוצדורה הנקראת ’ניקור מותני' (Lumbar Puncture) במקרים מסוימים מחדירים טיפול כימותרפי לתוך נוזל חוט השדרה על מנת למנוע או לטפל בסרטן במערכת העצבים המרכזית (CNS) . 

נויטרופילים (Neutrophil)

סוג של תאי דם לבנים שתפקידם להילחם ביעילות בזיהומים, בייחוד חיידקים ופטריות. 

נויטרופניה (Neutropenia)

מחסור בנויטרופילים בדם, הגורם לאדם להיות יותר רגיש לזיהומים.

ניהול עצמי של המחלה

לניהול עצמי של המחלה יש חשיבות גדולה לאורך מסע המטופל. מחקרים מצאו שחולה שמנהל בעצמו את מחלתו, בד"כ חש מועצם, חי באיכות חיים טובה יותר ותוחלת החיים שלו עולה. ניהול עצמי כולל בתוכו לימוד וחקירה של המחלה בה הוא אובחן, הזכויות הקיימות, אפשרויות הטיפול, מחקרים קליניים פתוחים ועוד. כאשר יש לחולה את כל המידע, הוא יכול לשאול את הרופא את השאלות הנכונות, לקבל החלטות מושכלות (ביחד עם הצוות הרפואי) ולהיות שותף פעיל ואקטיבי בטיפול ובחיים עם המחלה. 

ניסויים קליניים 

מחקרים זהירים הנערכים על ידי רופאים על מנת לבדוק תרופות או טיפולים חדשים. מטרת ניסויים קליניים במחלות גידוליות של תאי הדם היא לשפר את הטיפול ואת איכות החיים של החולים ולמצוא רפואה למחלות עמידות. 

ניקור מותני (Puncture Lumbar)

פרוצדורה המשמשת להוצאת נוזלים מאזור המוח וחוט השדרה נוזל חוט השדרה (CSF) לצורך בדיקה במעבדה. ניקור מותני יכול לשמש גם למתן טיפול כימי על מנת למנוע מחלה במערכת העצבים המרכזית (CNS) או לטפל בה.

ניקור של מח עצם (Aspirate Marrow Bone)

הליך הכולל שאיבת כמות קטנה של נוזל ממח העצם לבדיקה במעבדה. הנוזל נשאב בהרדמה מקומית או כללית, בדרך כלל מהצד האחורי של האגן או לפעמים מעצם החזה.

סיווג רקמות 

התאמת סוג הרקמות של התורם והמטופל (מקבל התרומה הפוטנציאלי).

סל התרופות

סל התרופות הוא החלק בסל שירותי הבריאות שבו מוגדרות התרופות והטכנולוגיות הרפואיות שמדינת ישראל מממנת, במלואן או בחלקן, דרך קופות החולים ובהתאם לחוק ביטוח בריאות ממלכתי. בכל שנה מתכנסת ועדה מקצועית שבוחנת תרופות חדשות, מחקרים וצרכים קליניים, ומחליטה אילו טיפולים יתווספו לסל, מתוך תקציב מוגבל. סל התרופות חשוב במיוחד לחולים המטולוגיים, כי הוא קובע אילו טיפולים ביולוגיים, תרופות חדשות וחיסונים יהיו נגישים במחיר מסובסד.

ספירת דם (Blood Count)

נקראת גם ספירת דם מלאה (CBC או FBC) – בדיקת דם שגרתית הסופרת את התאים בדם, לרבות תאי דם אדומים, הסוגים השונים של תאי דם לבנים והטסיות.

סרטן (Cancer)

מחלה ממארת המתאפיינת בפעילות לא מבוקרת של צמיחה, חלוקה, הצטברות וחדירה לרקמות אחרות של תאים לא-תקינים מן האתר המקורי שבו החל הסרטן. תאי סרטן יכולים להתפתח ולהתרבות עד כדי כך שבסופו של דבר הם יוצרים גוש או נפיחות. מסה זו של תאי סרטן נקראת גידול. לא כל גידול מקורו בסרטן; ובמקרה כזה הוא נקרא גידול בלתי-ממאיר או שפיר. 

סרטן דם (Blood Cancer)

סרטן דם הוא שם כולל לקבוצת מחלות ממאירות שבהן תאי הדם או תאי מח העצם מתחלקים באופן לא תקין וללא בקרה. תאים חולים אלה דוחקים את תאי הדם הבריאים ויכולים לגרום לאנמיה, הפרעות בקרישת דם ופגיעה במערכת החיסון. סרטן דם כולל סוגים חריפים וכרוניים, וכל סוג מתנהג אחרת ודורש גישות טיפול שונות.

סמן ביולוגי 

תרכובת (בדרך כלל חלבון) המשמשת למדידת נוכחות של מחלה.

עירוי (Infusion ) 

טיפול הניתן דרך הווריד באמצעות משאבה או בטפטוף.

עירוי ורידי – קנולה (Cannula)

צינורית פלסטיק המוחדרת בדרך כלל לתוך הווריד דרך מחט חדה. לאחר מכן, מוציאים את המחט, ומשאירים את המטופל עם הקנולה אשר דרכה ניתן לעשות עירוי תרופות ונוזלים.

עמילואידוזיס (Amyloidosis) 

מחלה רב-מערכתית המאופיינת בשקיעה של חומר דמוי-חלבון ברקמות ואיברים, המובילה עם הזמן לתפקוד לקוי שלהם. ישנם מספר סוגי עמילואידוזיס הנקבעים על-פי סוג החלבון השוקע.

פוליציטמיה ורה (PV)

מחלה מיאלופרוליפרטיבית כרונית המתאפיינת בשגשוג של תאי דם אדומים ולעתים גם תאי דם לבנים וטסיות דם במח העצם, בד"כ בעקבות מוטציה ב-JAK2  .

פי.סי.אר (PCR) 

ראשי התיבות של Reaction Chain Polymerase (תגובת שרשרת פולימארז). בדיקת מעבדה רגישה המסוגלת למדוד נוכחות של אותות המעידים על תאים סרטניים בדם או במח העצם. בדיקת PCR משמשת לזיהוי תאים סרטניים שנותרו שאי אפשר לזהותם באמצעות בדיקות אחרות.

פיק ליין (PICC LINE)

ראה ערך "צנתר מרכזי בהחדרה היקפית".

פרוגנוזה (Prognosis)

התחזית של הרופא באשר להתפתחות המחלה וסיכויי  ההחלמה/ תגובה לטיפול. 

פסיכולוג רפואי

פסיכולוג המתמחה בעבודה עם אנשים המתמודדים עם מחלות גופניות, כולל מחלות סרטן ומחלות המטולוגיות. הוא מסייע בהתמודדות עם חרדה, דכדוך, כאב כרוני, שינויים בדימוי הגוף וקשיים במשפחה, ומלווה את המטופל לאורך שלבי האבחון, הטיפול ולעיתים גם ההחלמה או המחלה הכרונית. התמיכה הנפשית נחשבת היום חלק חשוב מהטיפול הכולל.

פתולוג (Pathologist)

רופא המתמחה באבחון מחלות באמצעות בדיקה של רקמות, תאים ונוזלי גוף. הפתולוג, למשל, בוחן את הביופסיה שנלקחה (לדוגמה מבלוטה או ממח עצם)  וקובע את האבחנה שממנה ייגזר הטיפול בהמשך. 

ציטופניה (Cytopenia)

ירידה בערך של תא מסוים בדם. 

ציטוקינים (Cytokines)

ראה ערך "גורמי גדילה".

צינורית (Cannula) 

צינורית פלסטית שניתן להכניס לווריד על מנת לאפשר לנוזלים להיכנס למחזור הדם.

ציקלוספורין (Cyclosporin)

תרופה לדיכוי המערכת החיסונית (נוגדת דחיה). בשימוש שכיח לאחר השתלה אלוגנאית של תאי אב, ונועדה לסייע בהפחתת מחלת השתל-נגד-המארח ודחיית השתל. תופעות לוואי כוללות שערנות  (Hirsutism)צמיחת יתר של שיער, אגירת נוזלים ולחץ דם גבוה.

צנתר ורידי מרכזי (CVC – Catheter Venous Central) 

נקרא גם התקן גישה ורידי מרכזי (Device Access Venous Central) CVAD – צינור המוחדר דרך הוורידים הגדולים בזרוע, בצוואר, בחזה או במפשעה לתוך מחזור הדם המרכזי. ניתן להשתמש בו לצורך לקיחת דגימות דם, הכנסת נוזלים, דם, כימותרפיה ותרופות אחרות דרך הווריד ללא צורך במחטים נוספות.

צנתר מרכזי בהחדרה היקפית (PICC – Catheter Venous Central Inserted Peripherally) 

סוג של צנתר מרכזי (נקרא גם פיק ליין – PICC LINE) המורכב מצינורית ארוכה, דקה וגמישה, המוחדרת לתוך אחד הוורידים הגדולים של הזרוע, בקרבת המרפק, וחלקו המרוחק מגיע לווריד מרכזי גדול לפני הכניסה לעלייה הימנית של הלב.

צמיגות יתר של הדם (Hyperviscosity)

עליה בסמיכות של הדם מעבר לנורמה, שעלולה לגרום לזרימה איטית , גודש של כלי דם  ופגיעה באספקת דם לרקמות. הסיבות הן בד"כ ריבוי תאי דם מסוג מסוים (לדוגמה, תאים אדומים בפוליציטמיה ורה) או ריבוי חלבונים, לדוגמה, נוגדני IgM בגלל משקלם המולקולארי הגבוה. תסמינים שכיחים הם תסמינים נוירולוגיים (כאבי ראש, בלבול(, טשטוש ראיה, דימום מהאף. 

קאר-טי – CAR-T

טיפול CAR-T הוא טיפול אימונותרפי מתקדם שבו לוקחים מתאי ה- T של המטופל (תאי מערכת החיסון), "מהנדסים" אותם במעבדה, כך שיזהו תא סרטני מסוים, ואז מחזירים אותם לגוף כדי שיתקפו את תאי הסרטן. טיפול זה מיועד בעיקר לסוגים מסוימים של סרטן דם, ויכול במקרים מסוימים להביא להפוגה עמוקה גם אחרי שמיצו טיפולים אחרים. זה טיפול מורכב שכרוך גם בסיכונים ותופעות לוואי משמעותיות, אבל נחשב מהפכני עבור חלק מהחולים.

קואוצ'ינג רפואי

קואוצ'ינג רפואי הוא תהליך ליווי אישי שבו מאמן שעבר הכשרה מתמקדת בעולם הבריאות מסייע למטופל להציב מטרות, לקבל כלים לניהול עצמי של המחלה ולחזק תחושת שליטה וביטחון. זה יכול לכלול בניית שגרת מעקבים, שיפור תקשורת עם הרופאים, ניהול אנרגיה ביום יום והתמודדות עם קבלת החלטות רפואיות. הקואוצ'ינג אינו מחליף טיפול רפואי או פסיכולוגי, אלא משלים אותם.

קוד מחלה קשה 1400

קוד זיהוי פנימי של קופת החולים (למשל, מכבי משתמשת ב"קוד 1400"), המיועד לחולים במחלות כרוניות וקשות המוגדרות ככאלו על ידי משרד הבריאות. הכרה של מבטוח כ"חולה במחלה קשה" מזכה אותו בדרך כלל בפטורים והנחות מתשלום עבור תרופות ושירותים רפואיים הכלולים בסל הבריאות, חולי סרטן נכללים במסגרת המחלות הנ"ל. 

השיוך אמור להיעשות בדרך כלל בצורה אוטומטית על ידי רופא המשפחה, ברגע שהחולה מיידע את הקופה באבחנה. אולם לעיתים רבות הדבר אינו נעשה כך ונדרשת פעולה אקטיבית על מנת לקבל את הזכויות המתלוות לקוד. 

לבירור האם אתם מוגדרים עם קוד מחלה קשה, פנו לסניף שלכם או לרופא המשפחה מטעם הקופה ובידקו איתם. 

קווי טיפול 

קו טיפול הוא האסטרטגיה הטיפולית בה נוקטים. כל קו טיפול מייצג משטר טיפולי שניתן עד להצלחה או כישלון/אי סבילות שמכתיבים מעבר לקו הבא (קו ראשון, קו שני, שלישי, רביעי..).

קורטיקוסטרואידים סטרואידים (Steroids Corticosteroids) 

קבוצה של הורמונים מעשה ידי אדם, כולל פרדניזון, פרדניזולון, מתילפרדניזולון ודקסאמטזון, בהם נעשה שימוש בטיפול של חלק ממחלות סרטן הדם ומח העצם. בנוסף לאפקט האנטי- סרטני שלהם, לקורטיקוסטרואידים יש גם אפקט אנטי-דלקתי ומדכא למערכת החיסונית (נוגד דחייה).  

קריוטיפ

תיאור של הכרומוזומים בתא לפי מספרם, גודלם וצורתם. חשוב לצורך זיהוי שינויים במספר או במבנה הכרומוזומים, שעוזרים לאבחן ולאפיין מחלות המטולוגיות שונות. 

קרינה כלל גופית (TBI- Irradiation Body Total)

חשיפת הגוף כולו למינון גבוה של קרינה מייננת. השימוש ב- TBI נעשה בדרך כלל יחד עם טיפול כימי במינון גבוה כטיפול מכין עבור אנשים העוברים השתלה אלוגנאית.

קרישה (Coagulation)

תהליך מורכב שכולל הפעלה של תאי דם ('טסיות דם') ושל חלבונים שונים ('פקטורי קרישה') על-מנת שהדם יעבור ממצב נוזלי למצב קריש (מוצק) לצורך עצירת דימומים. 

קשר או בלוטת לימפה (Glands or Nodes Lymph) 

בלוטות קטנות הממוקמות בתוך החלקים של מערכת הלימפה. בגוף האנושי קיימות אלפי בלוטות לימפה היוצרות אשכולות במספר מוקדים המכונים – "תחנות", כולל בצוואר, בבתי השחי, בחזה, בבטן ובמפשעות. בלוטות הלימפה מסננות את נוזל הלימפה, עם לכידה והשמדה של חיידקים ונגיפים מזיקים.

רדיותרפיה (תרפיה בהקרנה) (Radiation Therapy – Radiotherapy) 

שימוש בקרני רנטגן באנרגיה גבוהה כדי להרוג תאים סרטניים ולכווץ גידולים.

ריפוי 

משמעות הדבר שאין כל עדות למחלה ואין כל סימן להישנות המחלה, גם שנים רבות מאוחר יותר.

רמיסיה

ראה ערך 'הפוגה'

שיבוט (Clone)

אוכלוסייה של תאים זהים גנטית שמקורם בתא אב יחיד.

שלב המחלה (Stage/Grade)

היקף הסרטן במועד האבחנה – אם הוא מוגבל לאתר ההיווצרות, התפשט לאזורים סמוכים או למקומות מרוחקים בגוף.

שלב ניוד תאי אב 

שימוש בטיפול כימי ו/או בגורמי גדילה להוצאת תאי אב דמיים ממח העצם למחזור הדם.

שילוב כימותרפי 

מתן מספר תכשירים כמוטרפים בשילוב, על מנת להעלות את קצב התגובה של גידולים מסוימים.

תאי B  

סוג של תא דם לבן (לימפוציט) המעורב בדרך כלל בייצור נוגדנים למלחמה בזיהומים. 

תאי T 

סוג של תא לבן (לימפוציט) המעורב בפיקוח על תגובות אימוניות.

תאי בלאסט לוקמיים 

בלאסטים = תאים צעירים ולא תקינים, המתרבים באופן לא מבוקר, מצטופפים במח העצם ומונעים ממנו ליצור תאי דם תקינים. תאי דם לא-תקינים אלו גולשים לתוך מחזור הדם ויכולים להצטבר גם באיברים אחרים. 

תאי גזע (Cells Stem)

תאי גזע הם תאי דם פרימיטיביים שיכולים לייצר תאים מסוגים שונים. בגוף ישנם סוגים שונים ורבים של תאי גזע. תאי הגזע של מח העצם יכולים לגדל ולייצר את כל סוגי תאי הדם השונים. לרבות תאים אדומים, תאים לבנים וטסיות.

תאי גזע של מערכת הדם (Cells Stem Blood)

תאים פרימיטיביים יוצרי דם אשר נמצאים במצב נורמלי במח העצם. הם מתחלקים, מתבגרים והופכים להיות כל סוגי תאי הדם השונים (תאים אדומים, תאים לבנים וטסיות), כולל התאים של המערכת החיסונית שלנו.

תאי דם (Cells Blood)

תאים הנמצאים בדם ובמח העצם. קיימים שלושה סוגי תאים עיקריים: תאי דם אדומים נושאים חמצן, תאי דם לבנים נלחמים בזיהומים, וטסיות מסייעות למנוע דימום. שלושת הסוגים הללו של תאי הדם מהווים 45%  מנפח הדם, והשאר הם 55% פלזמה, המרכיב הנוזלי בדם. מספרים נורמליים של תאים מכל סוג חייבים להישמר כדי שהגוף יהיה בריא.

תאי דם אדומים (Red Blood Cell – RBC)

תאים המכילים המוגלובין, המאפשר להם לשאת חמצן ולהעבירו לכל אזורי הגוף.

תאי דם לבנים (תאים לבנים)(WBC – White Blood Cell)

תאים ייעודיים של מערכת החיסון, המגנים על הגוף מפני זיהום. ישנם חמישה סוגים עיקריים של תאי דם לבנים: נויטרופילים, איאוזינופילים, מונוציטים, לימפוציטים ובזופילים.

תאי דם 'צעירים' (Cells Blast)

תאי דם שלא הגיעו לבגרות הנמצאים בדרך כלל במח העצם. תאים עובריים מהווים במצב נורמלי עד 5% של כל תאי מח העצם. תאים אלה מתחלקים וממלאים את מקומם של כל תאי הדם הרגילים במח העצם ובמחזור הדם. לוקמיה חריפה מאופיינת על-ידי הצטברות של תאים צעירים אנורמליים אשר משתלטים על מח העצם ונשפכים לתוך מחזור הדם.

תאי ריד סטרנברג 

תאים גדולים, לא תקינים בעלי מראה של עיני ינשוף; אופייניים ללימפומה הודג‘קין קלאסית.

תסמיני B (B Symptoms) 

שלושה תסמינים אופייניים ללימפומה – חום, הזעת לילה וירידה בלתי מוסברת במשקל.

תרומבוציטופניה (Thrombocytopenia – ITP)

ירידה במספר הטסיות (תרומבוציטים) בדם. קשורה להגדלת הסיכון לדימום וחבורות.

תרומבוציטמיה ראשונית/חיונית (Thrombocythemia Essential – ET)

מחלה מיאלופרוליפרטיבית כרונית המאופיינת בשגשוג של תאים במח העצם ומובילה לייצור כמויות גדולות של טסיות.   מאפייני המחלה כוללים ספירת טסיות גבוהה, נטייה לקרישיות יתר, דימום  והגדלה של הטחול.