לימפומה מסוג הודג'קין

בדיקה כללית ובדיקות דם

ברוב המקרים, רופא או רופאת המשפחה הם הראשונים שאליהם תפנו כשמופיעים תסמינים. הם ישאלו על תסמינים, יבדקו נפיחות בבלוטות הלימפה ויפנו אתכם לבדיקות דם ומעבדה. רק אופה או רופאה המתמחים במחלות דם (המטולוג.ית) יוכלו לאשר אבחנה של לימפומה. 

ביופסיית מבלוטת לימפה 

הדרך היחידה לדעת בוודאות אם גוש כלשהו הוא לימפומה היא לבצע ביופסיה. בביופסיה נוטלים דגימה מבלוטת לימפה מוגדלת.

יש שני סוגים של ביופסיה אפשריות במקרה זה:

• ביופסיית כריתה –  ניתוח קטן שבו מסירים את כל בלוטת הלימפה או חלק ממנה. הפעולה לרוב מבוצעת בהרדמה כללית.
• ביופסיית מחט – לקיחת דגימה באמצעות מחט מיוחדת, לעיתים בהנחיית אולטרסאונד או  CT. נעשית בהרדמה מקומית.Through cut biopsy  

תוצאות מלאות מתקבלות לרוב לאחר כשבועיים.

בדיקות נוספות 

לאחר האבחון מבוצעות בדיקות לקביעת שלב המחלה. הבדיקות כוללות:

• בדיקות דם
• MRI – כאשר יש צורך לבדוק את המוח או חוט השדרה
• ביופסיית מח עצם – במקרה הצורך, כדי לבדוק אם המחלה הגיעה למח העצם, אך אינה נחוצה במרבית המקרים. 

רוב המטופלים בלימפומה מסוג הודג'קין יכולים להירפא גם בשלבים מתקדמים. בחירת הטיפול תלויה בשלב המחלה, במצב הכללי של המטופל או המטופלת ובסוג המדויק של הלימפומה.

טיפול במחלה בשלב מוקדם (שלב I-II)

ברוב המקרים הטיפול כולל כימותרפיה, ולפעמים גם הקרנות. רוב המטופלים בשלב זה מחלימים לחלוטין.

מחלה בשלב מתקדם (שלב III–IV)

הטיפול הוא בדרך כלל כימותרפיה ממושכת יותר, שלעתים משולבת בהקרנות בסיום טיפול.

כיום מקובל לתת משלבים הכוללים טיפול ביולוגי בנוגדנים, משולב עם כימותרפיה. מקובל לתת שני מחזורי טיפול ולבצע בדיקתPET  ובהתאם לתשובה להחליט על מספר מחזורי הטיפול. מקובל לתת 6 מחזורי טיפול ובמקרים של פט שלילי, לאחר מחזור שני, במטופלים המקבלים משלב טיפול גרמניBRECADD , ניתן להסתפק ב- 4 מחזורים בלבד. משלב זה משיג מעל 90% ריפוי בחולי הודג'קין עם מחלה מתקדמת בשלב 3-4.

מחלה שחזרה 

חזרת המחלה לאחר תקופה של רגיעה היא מצב מורכב מבחינה רגשית, אך קיימות אפשרויות טיפול יעילות. הטיפול עשוי לכלול כימותרפיה משולבת או כימותרפיה במינון גבוה, ולעיתים השתלת תאי גזע. המטרה היא להשיג שליטה נוספת במחלה ולעיתים להגיע לריפוי. וגם לאחר מכן יש בידינו טיפולים ביולוגיים יעילים.

גם כאשר מחליטים לא להמשיך טיפול כימותרפי או הקרנות, יש הרבה מה לעשות. טיפול פליאטיבי יכול להקל תסמינים ולהפחית כאבים.

סוגי טיפולים עיקריים

הקרנות 

הקרנות הן טיפול באמצעות קרני רנטגן בעוצמה גבוהה, שמטרתן להרוס תאים סרטניים ולהקטין גידולים. הטיפול עצמו אינו כואב, אך עליכם לשכב ללא תזוזה במהלך ההקרנה. לפני תחילת סדרת ההקרנות, צוות ההקרנות יבצע סימונים קטנים על העור שיעזרו לכוון את הקרינה בצורה מדויקת לאזור שבו צריך לטפל. בדרך כלל יינתן טיפול 5 ימים בשבוע למשך מספר שבועות.

כימותרפיה

כימותרפיה היא טיפול תרופתי הפוגע בתאים שמתחלקים במהירות. הטיפול יכול להינתן בכדורים, בעירוי או דרך צנתר ורידי מרכזי. לעיתים משלבים כימותרפיה עם טיפול ביולוגי בנוגדנים (כמו ריטוקסימאב) שמכוונים ספציפית לתאי הלימפומה וסייעים לשפר את יעילות הטיפול. 

ניתוח

במקרים מסוימים יומלץ על ניתוח להסרת בלוטות לימפה. הצוות המטפל יסביר מראש מה מטרת הניתוח, כיצד הוא יתבצע ולמה עליכם לצפות במהלך ההחלמה. סוג הניתוח וההיערכות אליו תלויים במקום שבו מסירים את בלוטות הלימפה. 

השתלת תאי גזע 

השתלת תאי גזע נשקלת במקרים שבהם המחלה חוזרת או כאשר יש סיכון גבוה לחזרתה. טיפול זה מאפשר מתן כימותרפיה במינון גבוה יותר, ואחריה מחזירים תאי גזע בריאים לגוף כדי לבנות מחדש את מערכת הדם והחיסון. במקרים מתאימים, הטיפול עשוי להגדיל את הסיכוי לריפוי או לשליטה ממושכת במחלה.

תופעות לוואי

כל טיפול עשוי לגרום לתופעות לוואי, אך סוגן ועוצמתן הן משתנות מאוד מאדם לאדם. ככל שהטיפול אינטנסיבי יותר, כך תופעות הלוואי עלולות להיות חמורות יותר. חשוב לדווח לרופא או לאחות על כל תסמין שמופיע. ברוב המקרים ניתן לטפל בהן, ורובן הפיכות. 

מתי לפנות לרופא או לבית החולים?

במהלך הטיפול, יש ליצור קשר מיידי עם הצוות הרפואי אם מופיע אחד מהתסמינים הבאים:

• חום של C 38° ומעלה (גם אם ירד) או צמרמורת בלתי נשלטת
• דימומים או שטפי דם, למשל דם בשתן, בצואה, בליחה, דימום מהחניכיים או דימום ממושך מהאף
• בחילות/הקאות שמונעות אכילה, שתייה או נטילת תרופות
• שלשולים חמורים, עצירות קשה או כאבי בטן חזקים
• קוצר נשימה או שיעול מתמשך
• פריחה, גרד או אדמומיות חדשה
• כאב ראש ממושך
• כאב או רגישות חריגה בכל אזור בגוף
• חתכים, פצעים או אזורים עם אודם/נפיחות/מוגלה

הטיפולים בלימפומה יעילים, אך הם גם עלולים לגרום לתופעות לוואי. אל כל אדם יחווה את כולן, וברוב המקרים מדובר בתופעות זמניות שאפשר להקל אותן. 

כימותרפיה פוגעת בתאים שמתחלקים במהירות – בדומה לתאי הלימפומה – אך גם בתאים בריאים, כמו למשל, תאי השיער, תאי הריריות ותאי מח העצם. תופעות הלוואי של הכימותרפיה נגרמות כתוצאה מהנזק לתאים בריאים אלה. הקרנות עלולות לגרום לתופעות לוואי הדומות לתופעות של כימותרפיה. התסמינים משתנים לפי האזור שמוקרן.

תופעות הלוואי השכיחות כוללות:

• השפעה על ייצור תאי הדם במח העצם
  הטיפול עלול לגרום לירידה בכמות תאי הדם האדומים, הלבנים והטסיות. ירידה זו יכולה לגרום לעייפות, לדימומים קלים יותר ולעלייה בסיכון לזיהומים.
• דלקת בבלוטת הרוק (פרוטיטיס)
  זהו גירוי של בלוטת הרוק הגדולה ביותר (בשם פרוטיד). הוא עלול לגרום ליובש בפה ולכאבים באזור הלסת, אך לרוב משתפר בתוך כמה ימים עם טיפול מתאים.
• סיכון מוגבר לזיהומים
  מאחר שמערכת החיסון נחלשת, הגוף רגיש יותר לזיהומים. כל חום או צמרמורת דורשים דיווח מיידי לצוות הרפואי.
• שינויים בטעם ובריח
  מזונות מוכרים עלולים להרגיש אחרת, לעיתים עם טעם מתכתי או תפל. בדרך כלל השינוי זמני וחולף עם סיום הטיפול.
• מוקוזיטיס  (Mucositis)
  דלקת או פצעים בריריות הפה או המעיים, שעלולים לגרום לכאב או לקושי לאכול. אפשר להקל תופעות אלה בעזרת שטיפות פה, משככי כאבים ושמירה על היגיינת פה.
• שינויים במערכת העיכול
  יכולים לכלול נפיחות, כאבי בטן, שלשולים או אי־נוחות כללית. 
• נשירת שיער
  תופעה שכיחה בכימותרפיה. השיער בדרך כלל צומח מחדש בתום הטיפול.
• שינויים בפוריות
  חלק מהטיפולים עלולים להשפיע על היכולת להרות או להביא ילדים בעתיד. מומלץ לשוחח מראש עם הצוות הרפואי על אפשרויות לשימור פוריות.
• הקדמת תסמיני מנופאוזה
  אצל חלק מהנשים עלולים להופיע גלי חום, שיוניים במחזור החודשי ותסמינים אחרים של מנופאוזה. 
• השפעה על דימוי גוף, מיניות וחשק מיני
  שינויים במראה, עייפות ותופעות נוספות עשויים להשפיע על הביטחון העצמי ועל האינטימיות. מדובר בתופעה נפוצה ומובנת. מומלץ לדבר עליה ולמצוא את המקום הנכון לקבל תמיכה.