פוליציטמיה ורה - PV Polycythaemia Vera
מהי פוליציטמיה ורה - PV Polycythaemia Vera?
פוליציטמיה ורה (PV) היא מחלה שבה הגוף מייצר יותר מדי תאי דם אדומים. תפקידם של תאי הדם האדומים הוא לשאת את החמצן למקומות השונים בגוף.
כשיש יותר מדי תאי דם אדומים, בפרט כשהתאים אינם תקינים כפי שקורה במחלות אלה, הדם הופך לסמיך או לצמיגי יותר והוא זורם לאט יותר. במצב זה עלולים להיווצר קרישי דם, ואלה עלולים לחסום כלי דם ורידיים או עורקיים – מצב מסוכן שעלול לסכן חיים.
מהם התסמינים של פוליציטמיה ורה?
בשלבים הראשונים של המחלה, יש אנשים שלא ירגישו בשום תסמין, והמחלה תתגלה במקרה, בזמן בדיקת דם שגרתית. אחרים עשויים להרגיש כבר מההתחלה תסמינים שונים, בעוצמות ובצורות שונות מאדם לאדם.
התסמינים של פוליציטמיה ורה כוללים:
- עייפות
- חולשה
- גרד – זהו תסמין נפוץ המתרחש אצל כמעט 50% מהאנשים. הגרד יכול להתפתח אפילו ממגע במים חמים.
- כאבי ראש
- אדמומיות בעור – במיוחד בפנים
- ראייה מטושטשת
- תחושת נימול
- כאב צורב בגפיים התחתונות או בידיים
- דימום (למשל, דימום מהאף, דימום בחניכיים או דימום וסתי מוגבר)
* חשוב לשים לב שמדובר על תסמינים כלליים שיכולים להיות גם במחלות אחרות ועל מנת להגיע לאיבחון מדוייק יש להיוועץ ברופא.
סיבוכי המחלה כוללים:
- יצירת קרישי דם בעורקים (כמו באירוע מוחי או אירוע לב)
- יצירת קרישי דם בורידים (כמו תסחיף ריאתי או פקקת בורידי הרגליים)
- דימומים
- בשל היצירה והפירוק המוגברים של תאי הדם עלול להיווצר שיגדון (גאוט), סוג של דלקת מפרקים (שכיח שמתבטאת בבוהן).
- תיתכן הגדלה קלה של הטחול.
PV עלולה להתקדם (בשכיחות נמוכה מאוד) למיאלופיברוזיס או ללוקמיה מיאלואידית חריפה.
אצל נשים בהיריון, תרומבוציטמיה ראשונית שלא מטופלת או שאינה מאוזנת, עלולה להשפיע על זרימת הדם אל השליה או אל העובר. במקרים כאלה עלולות להיווצר בעיות בהתפתחות העובר, ובחלק מהמקרים אף תיתכן הפלה. לכן חשוב מאוד להיות במעקב רפואי צמוד במהלך ההיריון. בחלק מהמקרים יספיק מעקב, ובאחרים ייתכן ויהיה צורך בטיפול מדלל דם או כזה שמאזן את ספירת הטסיות, ע"פ שיקול דעת ההמטולוג המטפל.
כיצד מאבחנים פוליציטמיה ורה?
אם קיים חשד שיש לכם פוליציטמיה ורה, בדרך כלל תתבקשו לעבור שלוש בדיקות עיקריות.
הבדיקה הראשונה היא בדיקת דם הכוללת ספירת דם מלאה.
בבדיקת הדם ימדדו גורמים שונים בדם, לדוגמה:
- מספר תאי הדם האדומים
- מספר תאי הדם הלבנים
- כמות טסיות הדם
- רמת ההמוגלובין (חלבון בדם שנושא את החמצן בגופכם)
- רמת המטוקריט (מדד שמזהה כמה אחוז מהדם מורכב מתאי דם אדומים)
אם יש לכם פוליציטמיה ורה, רמות ההמוגלובין וההמטוקריט יהיו גבוהות מהרגיל.
לפעמים בדיקת הדם תבדוק מדדים נוספים, לדוגמה, ויטמין B12, חומצת אורית (חומצת שתן), אריתרופואטין, רמות חמצן ומדדי קרישה.
הבדיקה השנייה תהיה בדיקת רמת אריטרופויאטין ( (erythropoietin-EPOבדם. ברוב המכריע של מקרי PV, רמת ה-EPO נמוכה מהנורמה, ולעיתים נדירות הערך יכול להיות תקין, אך לא יימצאו רמות EPO גבוהות במצב זה. ערך גבוה של EPO מאפיין פוליציטמיה משנית בלבד ומעיד על סיבה אחרת לעליית האריתרוציטים.
הבדיקה השלישית היא בדיקה דם (גנטית) לאיתור מוטציה בגן JAK2. המוטציה נמצאת בסביבות 98-99% מקרב מטופלי PV.
אם שלושת הבדיקות חיוביות (כלומר, נמצאו מדדים המצביעים על המחלה) תאובחנו עם פוליציטמיה ורה.
במצבים נדירים שבהם קיימים ערכי המוגלובין גבוהים ורמת EPO נמוכה, אך לא מתגלה מוטציה ב-JAK2, יש לשקול ביצוע ביופסיית מח עצם לצורך אבחון נוסף. בבדיקה זו לוקחים דגימה מרקמת מח העצם כדי לבחון אותה ע״י רופא פתולוג. הליך הבדיקה הוא פשוט, אך לא תמיד נעים. לפני הבדיקה יוזרק לכם חומר הרדמה לאזור הבדיקה כדי שלא תחושו בכאב. בדיקה זו מסייעת לזהות מאפיינים אופייניים של רקמת מח העצם, ואף יכולה לאתר שינויים גנטיים או מבניים שאינם עולים בבדיקות דם שגרתיות.
לפעמים תתבקשו לבצע בדיקות נוספות לבירור ההמוגלובין המוגבר, כגון: בדיקת תפקודי ריאה – כדי לשלול מחלת ריאות, או הדמיה של הבטן – כדי למדוד את גודל הטחול והכבד או כדי לשלול מחלת כליות.
כיצד מטפלים בפוליציטמיה ורה?
פוליציטמיה ורה היא מצב כרוני שנכון להיום לא ניתן לרפא, אך יש טיפולים שעוזרים לנהל את התסמינים ולמנוע סיבוכים מהמחלה. הטיפול מותאם לכל חולה וחולה בהתאם לחומרת התסמינים, היסטוריה רפואית והמצב הבריאותי הכללי.
הטיפולים בפוליציטמיה ורה מתמקדים במניעת קרישי דם ותסמינים הנלווים להם באמצעות הליך בשם ״הקזת דם״ ובאמצעות תרופות. בשלב זה אין ברשותנו טיפול שבאופן מוכח מונע את התקדמות המחלה למיאלופיברוזיס/לויקמיה חריפה (אף שכאמור זה תהליך שאינו שכיח).
הקזת דם
הקזת דם היא הליך רפואי שבו מקיזים כמות מבוקרת של דם בצורה הדומה לתרומת דם. פעולה זו עוזרת להוריד במהירות את מספר תאי הדם האדומים. כל אדם עם פוליציטמיה ורה יעבור הקזת דם כדי להוריד את רמת ההמטוקריט, או במילים אחרות – להוריד את כמות תאי הדם האדומים בדם. המטרה היא להוריד את רמת ההמטוקריט לרמה של 45%. תדירות הקזת הדם תיקבע באופן אישי לכל מטופל ומטופלת בהתאם למצבם. יש מטופלים שיעברו הקזה אחת לחודש ויש כאלה שיעברו הקזה בתדירות נמוכה יותר. חשוב לציין כי חולי PV מנועים מתרומת הדם שהוקז.
טיפול תרופתי
תרופות שונות ניתנות לאנשים עם פוליציטמיה ורה, וסוג התרופה תלוי במצב האישי של כל מטופל ומטופלת.
אנשים בסיכון נמוך לקרישי דם
אנשים ללא היסטוריה של פקקת ומתחת לגיל 60 נחשבים לבעלי סיכון נמוך יותר לקרישי דם ויומלץ ליטול אספירין בלבד. התרופה מונעת מהטסיות להתחבר זו לזו ולייצר קרישים וכך עשויה להוריד את הסיכון להיווצרות פקקת. אספירין גם יכול להקל תסמינים כגון נימולים או צריבה בגפיים וכאבי ראש. במידה ורמת המטוקריט תעלה מעל 45% הרופא ימליץ על ביצוע הקזת דם.
אנשים בסיכון גבוה לקרישי דם
אנשים מעל גיל 60 או כאלה שסבלו בעבר מפקקת מוגדרים בקבוצת הסיכון הגבוה להיווצרות קרישי דם. במקרים אלו, מעבר לטיפול באספירין, יומלץ גם על נטילה קבועה של תרופות המדכאות את פעילות מח העצם במנגנון ביולוגי (למשל, זריקות ממשפחת האינטרפרון) או כימותרפיה (למשל, הידרוקסיאוראה). תרופות אלו מקטינות את ייצור תאי הדם במח העצם, במיוחד תאי דם אדומים וטסיות, ובכך מפחיתות את הסיכון להיווצרות קרישי דם מסוכנים.
חשוב לדעת
תוכנית הטיפול מותאמת לכל מטופל ומטופלת באופן אישי, ואין להפסיק את הטיפול ללא הוראה מהרופא/ה. הפסקת הטיפול יכולה להזיק ואף להחמיר את תסמיני המחלה. בכל מקרה של תופעת לוואי חשוב לדווח עליה מיד לרופא או לרופאה שלכם. תופעות לוואי רבות של התרופות חולפות עם הזמן או ניתנות לטיפול.
האם שינוי באורח החיים יכול לסייע?
שינויים מסוימים באורח החיים יכולים לסייע לכם להתמודד עם התסמינים ולהפחית את הסיכון לסיבוכים. לדוגמה: הפסקת עישון, שמירה על משקל תקין ולחץ דם תקין, ביצוע פעילות גופנית המותאמת לגופכם וניהול מחלות אחרות שיש לכם.
מומלץ להתייעץ עם הרופא.ה/תזונאי.ת/פיזיותרפיסט.ית שלכם לפני שתאמצו תזונה חדשה או פעילות גופנית חדשה.
האם פוליציטמיה ורה משפיעה על תוחלת החיים?
למרות שהמצב שונה מאדם לאדם, ברוב המקרים אנשים עם פוליציתמיה ורה המקבלים טיפול קבוע ועוברים מעקב רפואי סדיר, יכולים ליהנות מחיים ארוכים וטובים. בטווח הארוך, ובמקרים נדירים בלבד, מספר קטן מאוד של אנשים עלול לפתח מחלות אחרות של מח העצם, כמו מיאלופיברוזיס (מחלה נדירה שבה מח העצם מצטלק) או לוקמיה מיאלואידית. כאשר מקפידים על ההנחיות הרפואיות, שומרים על אורח חיים בריא ומגיעים לבדיקות המעקב כפי שהומלץ – ניתן לשלוט היטב במחלה ולמנוע סיבוכים.
קריאה נוספת וקישורים מומלצים: