ראיון עם ד"ר גלעד יצחקי – מומחה ברפואה פנימית והמטולוגיה – מנהל המכון ההמטולוגי במרכז הרפואי מאיר 

למה בחרת להיות המטולוג?

"מאז שהייתי סטודנט נמשכתי למקצוע ההמטולוגיה. משהו בתאי הדם, הביולוגיה של מערכת החיסון והפתולוגיה של המערכת ההמטולוגית תמיד קרץ לי. כשהתמחיתי ברפואה פנימית הבנתי שאני מחפש מקצוע שבו הטיפול בחולים הוא כוללני ומקיף וקיים קשר הדוק וארוך טווח איתם, וזו בדיוק המשמעות של להיות המטולוג ובאופן ספציפי המטו-אונקולוג".

מה אתה הכי אוהב במקצוע?

"שני חלקים משלימים. מצד אחד את העובדה שההבנה של מחלות מתקדמת כל הזמן, ומתרחשות פריצות דרך משמעותיות בטיפול בחולים המטו-אונקולוגים שמרחיבות את 'ארגז הכלים' שלי ומאפשרות לי לתת טיפולים חדשניים גם במצבים מורכבים מאוד. ומנגד הקרבה והקשר עם המטופלים שדורשים אנושיות וחמלה. אתה מטפל באדם ולא במחלה ואני מרגיש שאני איתם בכל – מאושר בשמחתם וכואב את כאבם".

יש רגע של הצלחה שאתה זוכר במיוחד?

"ההצלחה של החולים היא מבחינתי ההצלחה המשמעותית. הרגעים המרגשים ביותר קורים כאשר מספר קווי טיפול נכשלים ואז תרופה חדשה מצילה את המצב. בתחום ה-CLL היו חולים שממש עמדו על ערש דווי, והתרופות הביולוגיות החדשות הקימו אותם ממיטת חוליים והעניקו להם שנים רבות וטובות".

ואיזה רגע של כישלון אתה זוכר?

"זוכר את כולם. לצערי אנחנו במקצוע שעם כל האופטימיות שבו, יש גם רגעים קשים שבהם החולים נכנעים למחלתם. אלו רגעים שבהם אתה כל הזמן חושב אם היית יכול לעשות משהו אחרת. המקרים האלה מלווים אותי ובפרט כשמדובר בחולים צעירים. אבל צריך לזכור שהתפקיד שלנו הוא ללוות את החולים ומשפחותיהם במצבים האלה ולהעניק להם את כל התמיכה הנדרשת".

למה בחרת להתמחות בלוקמיה לימפטית כרונית הנחשבת למחלה של מבוגרים עם גיל ממוצע של 70 ויותר?

CLL" היא הלוקמיה השכיחה ביותר בעולם המערבי. זו מחלה מרתקת שהטיפול בה פורץ דרך בהמטולוגיה וברפואה בכלל. היום טיפול ביולוגי במחלה עדיף על כל טיפול כימותרפי שניתן בעבר. מבחינתי מטופל בן 70 הוא צעיר. אני שמח שהטיפול מאפשר משך ואיכות חיים טובים גם עם מחלתו, ואני נהנה להמשיך ולראות את אותם מטופלים לאורך שנים ארוכות".

איך עברה עליך ההתמחות בארה"ב?

"ההתמחות היתה תקופה קסומה לי ולמשפחתי ברמה המקצועית וברמה האישית. הטיפול במרכזי מצוינות בארה"ב הוא 'צעד לפני' ויש אפשרות לתת טיפולים שאינם זמינים אלא במסגרת מחקר. הרופאים שם מעוררי השראה והם באמת מובילים את המחקר העולמי ומקדמים את ההבנה והטיפול בהמטולוגיה, כל אחד בתחומו. חשוב לציין שאפשרויות הטיפול בארץ מצוינות גם כן. בשנים האחרונות ישראל על המפה בתחום ההמטולוגיה, ומגיעים לארץ מחקרים רבים שמאפשרים לתת תרופות חדשניות לחולים".

מה ההרגשה לקבל בגיל צעיר יחסית ניהול מחלקה בבית החולים?

"הרגשה של כבוד גדול וענווה. אני נכנס לנעליים מאוד גדולות ויש לי הרבה מה להוכיח בשנים הקרובות. יש במכון ההמטולוגי במאיר צוות נפלא ומצוין. אני מאוד מודה לכל מי שנתן בי אמון ומקווה להצעיד את המכון קדימה ברוח התקופה".

מה השתנה בטיפול בעשור האחרון ומה עתיד להשתנות בהמשך?

"הטיפול בהמטו-אונקולוגיה בכלל הפך להיות הרבה יותר ספציפי למטופל, וכולל תרופות ביולוגיות שממוקדות במסלולים תוך תאיים ספציפיים ורתימה של מערכת החיסון כנגד המחלה. ב-CLL אנחנו כמעט אף פעם לא משתמשים יותר בכימותרפיה. כל הטיפול הינו ביולוגי ורובו ניתן בכדורים. הטיפול הזה יעיל יותר ועם פרופיל תופעות לוואי נסבל בהחלט כך שברוב המקרים, איכות החיים של החולים טובה מאוד".

איך אתה מעריך את רמת הטיפול שמקבל החולה בישראל לעומת חולים במדינות אחרות בעולם?

"אני חושב שהטיפול בארץ טוב מאוד. יש כאן רופאים מצוינים ומערכת בריאות שמשכילה לאמץ תרופות וטכנולוגיות חדשות בשלבים מוקדמים יחסית ביחס לעולם. בנוסף, יש יותר ויותר מחקרים בינלאומיים שמאפשרים לתת טיפול מתקדם שאינו בסל. כמובן שישנם פערים מסוימים בין הרצוי למצוי, אך סך הכל מצבנו מצוין". 

איך אתה רואה את תפקידן של עמותות החולים כמו חלי"ל האור במערך הטיפול והתמיכה בחולים ובבני משפחותיהם?

"אני רואה חשיבות גדולה בעמותות החולים. ידע זה כוח. בארץ, בגלל נגישות מעטה יחסית של תכנים בעברית, אני מוצא שמעט מדי חולים מבינים את מחלתם והטיפול בה, למרות שזה הדבר הכי חשוב בחייהם. עמותות החולים מגשרות על הפער הזה בהנגשת מידע וביכולת לשתף אותו בין המטופלים לבין עצמם. מעבר לכך, קיימים מעגלים של תמיכה רגשית, שלא את כולם המטופלים מקבלים במסגרת בית החולים והמרפאות. אנחנו צריכים להמשיך לעבוד יחד לטובת המטופלים".

אם לא היית רופא במה היית בוחר לעסוק?

"מצטער על הקלישאה, אך אני באמת לא רואה את עצמי עוסק בשום מקצוע אחר".