לוקמיה מילואידית חריפה (AML)

ב־AML ייתכנו הרבה תאי בלסט (תאי דם צעירים או לא בשלים) שאינם מתפקדים כמו שצריך. ריבוי תאי בלסט בבדיקה יכול להצביע על חשד ל־AML. נחשוד בהם במשטח דם (הסתכלות על התאים במיקרוסקופ).

דגימת מח עצם (ביופסיה)

אם בדיקות הדם מעלות חשד ל-AML הצעד הבא יהיה לפעמים דגימת מח עצם, הנקראית גם ביופסיית מח עצם. בביופסיה לוקחים דגימה של רקמה מהגוף כדי לבדוק אותה במעבדה. הבדיקה מתבצעת בדרך כלל מעצם האגן, בהרדמה מקומית ולעיתים עם טשטוש קל. במעבדה בודקים: 

• אילו תאים נמצאים במח העצם
• האם יש כמות גבוהה של תאי בלסט
• והאם ייצור תאי הדם תקין

אבחנה של AML מתקבלת כאשר נמצא אחוז גבוה במיוחד של תאי בלסט.

בדיקות נוספות

אם אושרה אבחנה של AML, יבוצעו בדיקות נוספות על דגימת תאי הדם ומח העצם שיסייעו להבין מהו סוג המחלה ולבחור את הטיפול המתאים ביותר. בדיקות אלה יסייעו לזהות את סוג התאים ולאתר את השינויים הגנטיים של התאים. 

הערכת מצב בריאותי כללי

כדי לתכנן ולהתאים את הטיפול, לפעמים יבוצעו בדיקות דם נוספות, צילומי רנטגן של החזה, בדיקות לב וסריקות נוספות לפי הצורך. בדיקות אלה יתנו תמונה מלאה של המצב הבריאותי ויסייעו במעקב אחר תגובת הגוף לטיפול. 

הטיפול ב-AML נקבע לפי גורמים שונים – תת הסוג ודרגת הסיכון של הלוקמיה, המצב הבריאותי הכללי וההעדפות אישיות של מי שעומד לקבל את הטיפול. מכיוון ש-AML היא מחלה שמתפתחת במהירות, חשוב להתחיל טיפול מוקדם ככל האפשר. לפני בחירת הטיפול, הצוות הרפואי יבחן בקפדנות את כל תוצאות הבדיקות והסריקות כדי להתאים את התוכנית הטיפולית לצרכים שלכם. 

הטיפול ב-AML מתחלק לרוב לשני שלבים עיקריים:

1. שלב השראת הפוגה (רמיסיה) – המטרה היא להשמיד את תאי הלוקמיה בדם ובמח העצם, ולהביא את המחלה למצב של הפוגה.
2. שלב המיצוק / שמירה על הנסיגה – שלב זה מתחיל לאחר שהושגה הפוגה. המטרה היא להשמיד את תאי הלוקמיה שנותרו בגוף ואינם פעילים כרגע, אך עלולים בעתיד להתחיל לגדול שוב ולגרום לחזרת המחלה. 

סוגי הטיפולים הקיימים:

• כימותרפיה
  כימותרפיה (או בקיצור "כימו") היא טיפול המבוסס על תרופות שמטרתן לעצור את גדילת תאי הסרטן – או על־ידי הריגתם, או על־ידי עצירת יכולתם להתחלק ולהתרבות. אופן מתן הכימותרפיה משתנה בהתאם לסוג ה-AML והאם תאי הלוקמיה התפשטו למערכת העצבים המרכזית (המוח וחוט השדרה).

  בשלב השראת הפוגה, כימותרפיה לרוב כוללת שילוב של מספר תרופות הניתנות בדרך כלל במשך שבוע. בחלק מהמרכזים והמקרים ניתנת השראה שנייה. במרבית המקרים, התרופות ניתנות דרך עירוי לווריד באמצעות צנתר ורידי מרכזי – צינורית דקה שמוחדרת לפני תחילת הטיפול ומאפשרת קבלת תרופות וביצוע בדיקות דם בצורה נוחה יותר. לאחר שמושגת הפוגה, תינתן כימותרפיה נוספת כדי למנוע את חזרת המחלה.

  גם כאשר מושגת הפוגה, חשוב להמשיך בטיפול כדי להפחית את הסיכון שהמחלה תחזור. סוג הטיפול בשלב זה תלוי במספר גורמים: סוג  AML, איך הגוף הגיב לכימותרפיה הראשונית, גיל המטופל ומצב בריאותי כללי.

  במקרים שבהם הסיכון לחזרת המחלה גבוה, ייתכן שיומלץ על טיפול אינטנסיבי יותר הכולל השתלת מח עצם.

• טיפול "ביולוגי"
  כיום למטופלים קשישים או עם מחלות רקע רבות שאינם מתאימים לטיפול כימותרפי, ניתן להציע טיפול יותר קל הכולל שילוב של שתי תרופות המשלימות אחת את השניה.
  הטיפול יכול להשרות הפוגה אך מחייב חזרה שלו באופן קבוע ע"מ להמשיך להשאיר את המחלה בהפוגה. 

מה עושים אם המחלה חוזרת?

למרות שרבים מהמטופלים מגיעים להפוגה, לפעמים המחלה חוזרת. כאשר זה קורה, המחלה עלולה להיות עמידה יותר לטיפול. אם המטופל לא עבר השתלת מח עצם בעבר, אפשרות זו נשקלת. אחרי השגת הפוגה מחדש. אצל מי שכבר עבר השתלת מח עצם בעבר, ניתן לעיתים להשתמש בתאי מערכת החיסון של האדם שתרם את תאי האב כדי להילחם במחלה. 

אם לא ניתן לקבל טיפולים אגרסיביים, לעיתים ניתן לשלוט במחלה לפרק זמן מסוים באמצעות כימותרפיה במינון נמוך.

כל הטיפולים יכולים לגרום לתופעות לוואי, אך סוג התופעות וחומרתן תלויים בסוג הטיפול ובתגובה האישית של כל אחד לטיפול. ככל שהטיפול עוצמתי יותר, כך תופעות הלוואי נוטות להיות מורגשות יותר.

תופעות הלוואי האופייניות לכימותרפיה נובעות מכך שהיא נוטה להרוס גם תאים בריאים. הסיבה לכך היא שכימותרפיה הורסת תאים שמתרבים במהירות, כמו תאי הלוקמיה, אך עלולה להשפיע גם על תאים בריאים בגוף שמתחלקים מהר – למשל תאי שיער, תאים ברקמות הפה והמעיים, ותאי מח העצם. 

חשוב מאוד לעדכן את הרופא או האחות על כל תסמין חדש שמופיע במהלך הטיפול. למרות שתופעות הלוואי עלולות להיות לא נעימות, קיימים טיפולים יעילים שיכולים להפחית את עוצמת התופעות ולשפר את התחושה במהלך הטיפול. ברוב המקרים תופעות הלוואי נוטות לחלוף עם הזמן.

מתי לפנות לרופא או לבית החולים

במהלך הטיפול חשוב להיות קשובים לגוף, ולפנות מיד לרופא או לבית החולים אם מופיע אחד מהתסמינים הבאים:

• חום של38°C  או יותר, גם אם ירד לאחר מכן, ו/או צמרמורת חזקה
• דימום או הופעת שטפי דם – למשל דם בשתן, בצואה או בליחה, דימום מהחניכיים או דימום ממושך מהאף
• בחילות או הקאות שמונעות אכילה, שתיה או נטילת תרופות  
• שלשול חמור, כאבי בטן חזקים או עצירות ממושכת

• שיעול מתמשך או קוצר נשימה

• פריחה, אודם בעור או גירוד חדש
• כאב ראש שאינו חולף
• כאב או רגישות חדשה בכל אזור בגוף

• פציעה או חתך

• כאב, נפיחות, אדמומיות או מוגלה בכל מקום בגוף

אם יש ספק, עדיף להתייעץ עם הרופא.ה כדי לוודא שהכול תקין.

מספר השפעות ותופעות לוואי כתוצאה מטיפול ב- AML: 

השפעה על ייצור הדם

כימותרפיה יכולה להשפיע על היכולת של מח העצם לייצר תאי דם חדשים. בעקבות זאת, מספר תאי הדם האדומים, הלבנים והטסיות יורד בדרך כלל כשבוע אחרי הטיפול. זמן ההתאוששות משתנה בהתאם לסוג הכימותרפיה שניתנת.

כאשר הטסיות נמוכות, יש נטייה לדמם בקלות או לפתח שטפי דם. במצב כזה לעיתים יינתן עירוי טסיות כדי להגן עלייך מדימום.

כאשר כמות כדוריות הדם האדומות יורדת, גם רמת ההמוגלובין יורדת ועלולה להתפתח אנמיה – תחושת עייפות, חולשה או קוצר נשימה. אם רמות ההמוגלובין נמוכות במיוחד, ייתכן שיומלץ על עירוי דם שיעזור לשפר את ההרגשה.

סיכון לזיהומים

כעשרה ימים עד שבועיים אחרי הטיפול, ספירת תאי הדם הלבנים מגיעה לשפל – זה הזמן שבו הגוף רגיש יותר לזיהומים. 

בתקופה זו מומלץ:

• להימנע מהתקהלות ומקרבה לאנשים חולים במחלות מדבקות (כמו שפעת, צינון או מחלות ויראליות אחרות).

• להקפיד על מזון מבושל וטרי

• לפנות מיד לטיפול רפואי במקרה של חום או צמרמורות – אלו סימנים אפשריים לזיהום ולכן מחייבים טיפול באנטיביוטיקה.  

לעיתים תינתן תרופה שמזרזת את התאוששות תאי הדם הלבנים המגנים מפני זיהומים (נויטרופילים). התרופה ניתנת בהזרקה תת-עורית ועוזרת למערכת החיסון להתאושש מהר יותר. 

בחילה והקאות

בחילה והקאות הן תופעת לוואי נפוצות של כימותרפיה ושל חלק מההקרנות, אך כיום קיימות תרופות יעילות מאוד שמפחיתות אותן. בדרך כלל יינתנו תרופות נגד בחילה מספר ימים לפני הטיפול ואחריו. אם הבחילה נמשכת למרות התרופות, יש לדווח לרופא המטפל.

טיפים העשויים להקל תחושת בחילה או הקאות:

• לאכול ארוחות קטנות ותכופות – במקום ארוחות גדולות
• לאכול אוכל קר או פושר (כמו פודינג או ג׳לי)

• לאכול טוסט יבש

• לשתות ג’ינג’ר אייל או סודה 

שינויים בטעם ובריח

כימותרפיה והקרנות עלולות לגרום לשינוי זמני בטעם ובריח. לרוב מדובר בשינוי שחולף תוך שבועות עד חודשים.

מוקוזיטיס – כאב בפה ובגרון

תופעת לוואי שכיחה ולא נעימה שעלולה להופיע כשבוע אחרי הכימותרפיה או הקרנות, ונעלמת בדרך כלל כשספירת הדם חוזרת להיות תקינה. ניתן להקל כאבים אלה בעזרת משככי כאבים נמסים או תרופות מקומיות שמורחים על האזור. אם הכאב משמעותי, לפעמים יומלץ על משככי כאבים חזקים יותר.

כדי להפחית אי-נוחות וזיהומים, חשוב להקפיד על היגיינת פה עדינה. מומלץ להימנע משטיפות פה המכילות אלכוהול, מכיוון שהן עלולות לגרום לגירוי נוסף.

תופעות במערכת העיכול (גזים, נפיחות, כאב בטן או שינוי ביציאות)

כימותרפיה עלולה לגרות את רירית המעי, ולכן ייתכנו גזים, נפיחות, כאב בטן או שלשול. אם תסמינים כאלה מופיעים, חשוב לעדכן את הצוות המטפל מכיוון שיש דרכים רבות להקל על תופעות אלה. לעיתים עלולות להתפתח גם עצירות או רגישות באזור פי הטבעת. במקרים כאלה הרופא או הרופאה אולי ימליצו על מרכך צואה עדין שיעזור ליציאות רכות יותר. כדאי לדווח על כל שינוי בתחושה או בהרגלי היציאות.

נשירת שיער

נשירת שיער היא תופעה שכיחה של כימותרפיה ושל חלק מההקרנות, אך היא זמנית וחולפת. בדרך כלל, השיער מתחיל לנשור כשבועיים לאחר תחילת הטיפול וצומח מחדש בתוך 3 עד 6 חודשים לאחר סיומו. לפעמים גם הגבות, הריסים ושיער הגוף ינשרו, דבר שעשוי להיות מאתגר מבחינה רגשית, אך חשוב לזכור שמדובר בשלב זמני בתהליך ההחלמה.

טיפים להפחתת רגישות וגרד בקרקפת:

• להשתמש במברשת רכה ובשמפו עדין לתינוקות
•  להימנע מכימיקלים ומייבוש בחום גבוה
• לחבוש כובע בשמש ולשמור על חום הראש בימים קרים

עייפות

עייפות משמעותית היא אחת מתופעות הלוואי הנפוצות לאחר הטיפול. יש אנשים שממשיכים להרגיש מותשים גם שבועות אחרי סיום הטיפול, וזה טבעי. חשוב לאפשר לגוף לנוח, אבל גם לשמור על פעילות מתונה כמו הליכה קלה, שיכולה לסייע בהפחתת תחושת העייפות ובהחזרת האנרגיה בהדרגה.

פוריות

חלק מהטיפולים הכימותרפיים וההקרנות עלולים להשפיע על הפוריות, באופן זמני או לצמיתות. אם זה נושא שמעסיק אתכם או חשוב לכם, כדאי לשתף בכך את הרופא או הרופאה כבר לפני תחילת הטיפול, כדי לבחון יחד אפשרויות לשימור פוריות ולהתאים את התוכנית הטיפולית לצרכים האישיים שלכם.

מנופאוזה מוקדמת

יש טיפולים שעלולים להשפיע על פעילות השחלות, מה שיכול להוביל להפסקת הווסת ולהופעה מוקדמת של תסמיני מנופאוזה. שינויים כמו גלי חום, תנודות במצב הרוח, יובש בנרתיק או ירידה בחשק המיני יכולים להקשות עליך ולפגוע בצורה נוספת באיכות החיים, אבל הם ניתנים לטיפול. אם את מבחינה בשינוי במחזור החודשי או בתסמינים חדשים, חשוב לעדכן את הצוות המטפל כדי שנוכל ללוות אותך ולמצוא יחד פתרונות שיקלו עלייך.

דימוי גוף, מיניות ופעילות מינית

שינויים חיצוניים כמו נשירת שיער או שינויי עור, יחד עם העייפות שלעתים מלווה לטיפול, יכולים להשפיע על תחושת הביטחון והנוחות עם הגוף – וזה טבעי לגמרי. ייתכן שתהיה ירידה זמנית בחשק המיני, אך ברוב המקרים החשק חוזר בהדרגה כאשר הגוף מתאושש והטיפול מתקדם. מותר לקיים יחסי מין בתקופת הטיפול ואחריה, רק חשוב להשתמש באמצעי מניעה במשך כשבוע לאחר כל טיפול, כדי למנוע חשיפה אפשרית לשאריות התרופה. מוזמנים לצפות בהרצאה בנושא