לפני כשלוש שנים, בשנת 2020, משקלו של אחיקם ביתן ירד עד לשפל שלילי של 66 ק"ג בלבד. הירידה לדבריו נמשכה במשך שנתיים עד שלוש שנים ולמרות שהאנשים בסביבתו העירו לו על כך, הוא לא העלה בדעתו שייתכן והסיבה לכך היא מחלת הסרטן.
"בשנת 2020, כשאני בן 76 ובגובה של 175 ס"מ, הגעתי למרכז הסרטן בבית החולים תל השומר עקב רמות נמוכות של ברזל בדם", נזכר ביתן, תושב רמת גן, "הרופאה הנפלאה, ד"ר מיקה גבע, מסרה לי שכנראה אני חולה בסרטן הדם, לימפומה. ואכן בתום בדיקות מח עצם ופט סי.טי קיבלתי אישור לכך".
וכל הזמן שירדת במשקל לא חשבת שאתה סובל ממשהו?
"דווקא שמחתי וחשבתי שאולי הורדתי קצת בכמות האוכל וטבעי שזה מה שקורה. אנשים העירו לי אבל מי חושב על זה שפתאום אחלה דווקא בסרטן. קיבלתי שישה עירויים של ברזל כתוצאה מהערכים הנמוכים של הברזל והדבר לא השפיע. פניתי להמטולוגית בתל השומר, שאמרה לי שהברזל הוא כנראה לא הבעיה שלי. הייתי בהלם. המשפחה בכלל נכנסה לחרדה והבינה שזה לא משחק ילדים.
ביתן, אדם פעיל עד לאותו הרגע, היה בעל משרד פרטי לשמאות מקרקעין ושותף בחוות סוסים במושב אודים ונהג לרכוב באופן קבוע. המחשבה הראשונה שעלתה בראשו אחרי שיצא מבדיקת מח העצם בבית החולים שיבא, ועבר על פני החולים במרכז הסרטן שהיו מחוברים לעירוי, חלקם ללא שיער, שהוא לא יהיה שם. "סירבתי לקבל תחילה כימותרפיה", מודה ביתן, "אבל בסוף שכנעו אותי שאין לי כל כך ברירה".
במהלך 2021 הוא עבר שישה טיפולי כימותרפיה וטיפול בתרופה ביולוגית (,מבטרה ובנדמוסטין)ובשנה האחרונה לאחר כמה בדיקות שביצע הראו שמחלתו בהפוגה "במצב שלי לא אומרים הבראה אלא הפוגה (רמיסיה), במצב שאין סימני מחלה", מסביר ביתן, "במהלך התקופה הזו ניסיתי לעשות הרבה דברים כדי לשכוח ,כתבתי מאמרים, קראתי חומרים בנושא המקצוע שלי שהוא שמאות מקרקעין, ואפילו פיתחתי שני פטנטים ממחושבים בנושא של חלוקת מקרקעין. נתתי לזה הרבה תנופה".
והיום אתה בן 80, איך נראה סדר היום שלך?
"לא פחדתי מעולם מהסוף, רק רציתי שיהיה ללא סבל מיותר. עברתי תאונת סוסים קשה מאוד בעבר ו"ראיתי את העולם הבא" באמבולנס שפינה אותי ובמשך עשרה ימים שהיתי במחלקת טיפול נמרץ בבי"ח מאיר, אז המוות לא באמת מטריד או מפחיד אותי. היום יש לי ארבעה נכדים משתי בנותיי, אימצתי פעם נוספת כלבה אחרי שנאלצתי לוותר על הכלבים שלי במהלך המחלה. היה לי משרד לשמאות מקרקעין עם 10 עובדים שנאלצתי לסגור גם כן. היום אני עובד חלקית ובתהליך כתיבת ספר על הפיתוחים שלי ורואה את המחלה שלי כאפיזודה חולפת שכאילו מעולם לא קרתה. משקלי הוא כ-80 ק"ג, אני פעיל ומרגיש מצוין למרות שנמסר לי כי אני עדיין מוגדר כחולה כרוני. אני במעקב במרכז הסרטן בשיבא, שמתייחס שם לכל מטופל באופן אישי למרות כמות המטופלים הרבה. הרופאים מעולים, סבלניים, מקשיבים למטופל ומתאימים את הפתרון הנכון למחלה. חובה להדגיש כי עמותת חליל האור הייתה עבורי כמו קרש הצלה בזכות התמיכה והידע הרב באתר העמותה ".
