כך מספרת אורנה פל-נומברג, שכיום משמשת כמנטורינג בחלי"ל האור ועמותות נוספות. אך לא תמיד המצב היה כך "מההלם הפכתי לרובוט, נהייתי קהת חושים, שמרתי את הסוד בבטן למשך שבועיים" היא מספרת על הימים שלאחר קבלת האבחנה.

ביום האחרון של שנת 2018, כשהיא בת 49, קיבלה אורנה פל-נומברג את הבשורה הקשה שהיא חולה בסרטן מסוג DLBCL. האבחון הגיע כמעט במקרה, דווקא אחרי שהיא עצמה תרמה משיערה לחולות סרטן, אחרי שבתה עשתה זאת לפניה כמה פעמים.

"עברתי טיפולי שיניים שלאחריהם הרגשתי גוש בלחי" נזכרת פל-נומברג "חזרתי לרופא ואמרתי לו שיש לי גוש. הוא הסתכל וענה שלא רואים דבר, אבל למזלי נקודת חן שהייתה לי שם דיממה וכבר היה לי תור לכירורג. הופניתי לבדיקת אולטרה-סאונד ובסופו של דבר טוב שעשיתי את זה".

משם המשיכה הדרך של אורנה לרופאת אף-אוזן-גרון ולניקור באיכילוב שחזר בלי תוצאה ברורה. אלא שאותה רופאה התעקשה, שלחה את אורנה לביופסיה, שלאחריה הגיעה האבחנה הרשמית על המחלה.

"הרופא היה הכי אמיתי" מודה פל-נומברג "הוא הודה שהולכים למלא אותי בהרבה רעל. כמה ימים אחר-כך התחלתי טיפולים, בדיוק 30 שנה אחרי שאמא שלי חלתה בסרטן השד".

מה עבר לך בראש באותו רגע של האבחון?

"אני חושבת שהייתי בהלם, לא בכיתי. אמא שלי וגיסתי בכו. אני חושבת שמההלם הפכתי לרובוט, נהייתי קהת חושים. זו הייתה גם תקופת ימי הולדת של הילדים שלי, אז שמרתי את הסוד בבטן למשך שבועיים כדי לא להרוס להם".

ואיך החיים השתנו מאותו הרגע?

הילדים שלי תמכו ועטפו, עד היום הם עוטפים. ישנתי הרבה במהלך המרתון של הטיפולים, הייתי בבית. אחרי הכימותרפיה הראשונה הלכתי לעבוד כי לא הרגשתי כלום, רק לבת שלי היה קשה עם הקרחת שלי. היא שיחקה כדורסל וביקשה שאבוא עם כובע למשחקים עד שאחת השחקניות לצדה חלתה גם היא בסרטן הדם. היא ישבה ודיברה עם הבת שלי, הדריכה אותה, אמרה לה שתתכונן לתקופה קשה וזה עזר לה".

איזו תמיכה קיבלת מחליל האור?

"קיבלתי תמיכה מהמנטורית המהממת שהייתה לי דבורי קיסרי. העמותה מאד עזרה לי בכל דבר שרק רציתי".

אורנה, תושבת חולון, סובלת גם היום מתופעות הלוואי של הטיפולים וממתינה לראות אם האולטרה סאונד האחרון יאשר שהיא נקייה מגרורות. בינתיים החברה להנדסת חשמל שבה עבדה שמרה על מקומה, והיום היא משתדלת לשמור על שגרה שכוללת קימה בבוקר והליכה למשרד וגם להגיע למפגשים של ארגון "שלובות" לחולים ולמחלימים כי "חלק מההחלמה זו התמיכה" כלשונה. "איזנתי את הסוכר שלי, נרשמתי לקורס שהוא חלום חיי", מסכמת פל-נומברג, "ואני מקווה שבקרוב אעבור אותו".

ומה החלום שלך?

"לטפל ולעזור לאנשים. למדתי קואצ'ינג. הפכתי להיות מנטורית בקבוצה של סוכרת בשליטה. זה החלום שלי".