fbpx
חליל האור

פתיחת שנת הלימודים עם הורה לילדים, חולה סרטן

״עשיתי את כל  עבודות הבית ולא שכבתי במיטה כדאי שהילדים יראו אמא חזקה  פיזית ונפשית״. מאת: מירב חסיד

המצב הבריאותי והכלכלי גרם לאנשים רבים להתמודד עם אתגרים שונים ולחשב את מסלולם מחדש, בין אם מדובר על שינוי מקצועי או על תחילת קריירה חדשה. אולם, מעבר למציאות זו, ישנם לא מעט הורים חולי סרטן אשר נאלצים להתמודד עם אתגרים נוספים בשל מחלת הסרטן. הורים אלה מתמודדים עם המחלה ובמקביל עם גידול הילדים, העבודה ומטלות הבית. לקראת שנת הלימודים הקרבה, החלטנו בעמותת חלי"ל האור ללתת תשומת לב להורים אלו. 

את חן, (38) ממודיעין, חולת לימפומה הודג'קין (עד לפני שנה וקצת) ואמא לשלושה ילדים בני 5.5, 4 ו-2.5, פגשתי דרך עמותת חלי"ל האור, הבית של חולי סרטן הדם בישראל, כדי להבין מאין הכוחות להמשיך הלאה ולהישאר אופטימית למרות הכל. התהליך הקשה שעברה כלל טיפולי כימותרפיה במשך חצי שנה ולאחר מכן השתלת מח עצם עצמית.

מחלת הסרטן תפסה את חן בשבוע ה-34 להריונה עם בתה הקטנה שי. במהלך ההיריון התגלה בגופה של חן גידול בגודל של 18 ס״מ, שאילץ אותה לעבור טיפולי כימותרפיה במשך חצי שעה ולאחר מכן השתלת מח עצם.

 חן, מלאת אופטימיות ושמחת חיים, לא חשבה לוותר לרגע בכל התהליך שעברה. לשאלתי, מהו הפחד הגדול שהיה לה בקשר למחלה והילדים, היא מיד עונה בכנות, "שלא אהיה". אני ממשיכה ושואלת אותה כיצד היא סיפרה לילדים שיש לה סרטן, וחן עונה, "הסברתי לבת הגדולה שאמא מקבלת תרופה שהיא חייבת לקחת. הילדים הקטנים שלי לא היו בגיל בו יכולים היו להבין". 

 

במהלך ההשתלה חן שהתה בבידוד כחודש, הרחק מהילדים והבעל והמשפחה הקרובה.  אסור היה לה לצאת בשל מערכת חיסונית חלשה והיא נאלצה להעביר את ימיה בבידוד ולהכין טבלת ייאוש. לאורך כל תקופת המחלה חן לא הראתה לילדים שהיא חלשה. "עשיתי את כל  עבודות הבית ולא שכבתי במיטה כדי שהילדים יראו אמא חזקה  פיזית ונפשית. רק דבר אחד היה חסר לי, להניק את שי הקטנה ולהרגיש את חום גופה".

כאשר שאלתי את חן כיצד היא מרגישה בנושא שליחת הילדים לבית הספר או לגנים בתקופת הקורונה ואם היא חוששת, היא השיבה, ״אני מאמינה שמה שצריך לקרות קורה. להישאר בבית ולפחד מכל דבר זו לא הדרך להתגבר ולהתמודד״. חן תשלח את ילדיה למסגרות החינוכיות, אך היא מבקשת להדגיש, ״שמרו על עצמכם. עטו מסכות על ילדיכם ולמדו אותם את חשיבות ההיגיינה, עטיית המסכה ושמירה על ריחוק חברתי ככל האפשר״.

לחן יש מסר חשוב לכל הורה, המתמודד עם מחלת הסרטן: ״תמיד תוודאו שיש אדם עם רישיון נהיגה קרוב אליכם. במידה ויבוא יום בו תרגישו פחות טוב תוכלו לבקש ממנו לקחת את הילדים לגנים ולבית הספר, וכמובן תמיד כדאי להיות בקשר עם המורים ושאר ההורים בכיתה בשביל להצליח לנהל ולהשגיח על הילד גם כששוכבים במיטה ונעזרים במכשיר הנייד״.

לאורך כל הראיון איתה חן חוזרת ומדגישה שהילדים, בעלה והמשפחה הקרובה שלה נתנו לה כוחות להמשיך. התמיכה מהסובבים אותה, האופטימיות שלה והנטייה תמיד לראות את החיובי בכל דבר הם אלו שנתנו לה כח לאורך ההתמודדות עם סרטן הדם וההתמודדות במקביל עם גידול ילדים קטנים.