חולי סרטן נאבקים בטיפולים הקשים, מתמקדים בהישרדות וחולמים על היום שאחרי, אך גם ההחלמה
לא מחזירה את השגרה המיוחלת. אלו חמישה אתגרים שמחלימים צפויים להתמודד איתם
ההתמודדות עם סרטן היא מורכבת וכוללת אתגרים רבים, שמתחילים בהבנה שהחיים לא מתקדמים במסלול המתוכנן וממשיכים בטיפולים קשים. חליתי בעצמי שלוש פעמים בסרטן הדם בגילים 22 עד 26 . הניסיון שלי מלמד כי
ההתמודדות עם המחלה היא מסע מתמשך, שמתחיל עוד לפני האבחון. אנחנו מרגישים שמשהו לא תקין בגוף, נפגשים עם רופאים, עוברים בדיקות ובינתיים המחשבות רצות. בחלק מהמקרים האבחון הוא מהיר ופשוט, ובמקרים אחרים לוקח זמן רב עד שמגלים מה קורה. ברגע שמגיעים לאבחון עצמו מתחילה ההתמודדות הפיזית, הרגשית והנפשית עם ההכרה במחלה, עם הבדיקות ועם הפחדים. ברוב המקרים, ההתמודדות עם התקופה שלאחר המחלה נדחקת עד שמגיעים ליום שאחרי. במהלך הטיפולים אנחנו עסוקים בהישרדות ומסתכלים רק עד מחר. עד שמגיעים לפגישה עם האונקולוג שמבשר שהטיפול הצליח ושיש לחזור לביקורת עוד שלושה חודשים. הפגישה הזאת גרמה לי לשמחה ולהקלה עצומה. האנשים בסביבתי היו בטוחים שזהו, שאני כבר בחוץ, וגם אני ציפיתי לחזור לעצמי במהירות האפשרית. אבל הגוף מרגיש אחרת. הוא עבר סדרות טיפולים שפגעו בו, והכל עבר ליד כי הייתי עסוק בלשרוד. פתאום התחלתי להרגיש את הכאב של אחרי הטיפולים, והתחילה התמודדות נפשית עם מה שעברתי.
החלמה מסרטן: היערכות נכונה לעתיד אופטימי
החלמה ממחלת הסרטן היא לא מלחמה, ומי שמת לא נכנע לה
ההתמודדות הזאת עוררה אצלי הרבה שאלות. כעובד סוציאלי, החלטתי שכדאי למצוא לה מענה ולהעניק תמיכה לאנשים במצב דומה – אנשים שהחלימו אבל עדיין לא חזרו לעצמם. מתוך ניסיוני כמלווה חולים ומחלימים, אלה כמה נקודות חשובות שכדאי למחלימים מסרטן לזכור. אולי כדאי גם שתציפו אותן מול בני משפחה וחברים שתמכו בכם במהלך הטיפולים.
- הציפיות – הטיפולים הקשים ומאמצי ההישרדות מובילים חולים לאידיאליזציה של היום שאחרי. "אם אצליח לעבור את הטיפולים, אז", הם אומרים לעצמם. אך כשהזמן אחרי הטיפולים מגיע, ושום דבר לא נראה אותו דבר, התמונה של "היום שאחרי" שדמיינו והתמונה שהסובבים שלנו משדרים מחלימים עוברים תהליכים משמעותיים בהתמודדות עם המחלה, ולוקח זמן עד שניתן להפנים את השינוי ולהבין איך נכון להתקדם הלאה. אנחנו יודעים מה אנחנו לא רוצים, אבל לא יודעים מה אנחנו כן, מה נכון לנו ומה לא. לכן ההמלצה היא לקחת נשימה, להרשות לעצמכם לעבור תהליך שבו תחוו מנעד רגשות, ולשחרר את הציפייה לחזור לשגרה.
- טלטלת הגוף – היו קשובים לגוף שלכם כדי להבין עם מה אתם מסוגלים להתמודד ועם מה לא. אחרי שעברתם טיפול שכלל כימותרפיה, הקרנות, תרופות ביולוגיות או טיפולים חדשניים אחרים, הגוף עבר טלטלה גדולה. אתם מרגישים מרוסקים, חלשים ובעיקר מפוחדים. תנו לגוף זמן להתאושש ותנו לעצמכם את הזמן לרכוש את האמון בגופכם. תנו מקום גם לפחד מכישלון של הגוף להתגבר על הקשיים ולפחד מחזרת המחלה. לעיתים קרובות נשווה את מצבנו הפיזי הנוכחי לזה שהיה לפני המחלה. "מתיאחזור להיות כמו פעם?" נשאל. נסו להניח למחשבה הזאת. במקום, נסולהתמקד ולהעריך מה כן קיים כרגע ואיזה תפקודים כן עובדים כמו שצריך.
- הסביבה – הסביבה הקרובה שלכם ממתינה בזמן הטיפולים בחשש ובהמתנה ליום שאחרי, בציפייה שתחזרו לעצמכם. אך אתם עדיין במקום ההישרדותי, והגוף והנפש עדיין כואבים ורגישים. אל תנסו לזרז את התהליך. אל תלחצו מהצורך לענות על הציפיות של בני משפחה וחברים. שתפו אותם, נסו להסביר מה עובר עליכם ועם איזה קשיים אתם מתמודדים. כמעט כל המחלימים מפחדים מחזרת המחלה. כאשר אנו מציפים את החשש הזה בפני הסובבים שלנו, הם נלחצים וישר מבטלים אותו ועונים "חס וחלילה". הם מעדיפים לשמוח על ההחלמה ופחות להתייחס לפחד ולחולשת הגוף, וכאן מתעורר פער גדול שעלול להוביל לתסכול של המחלימים ושל סביבתם. פער זה עלול להוביל לתחושת בדידות אדירה. מומלץ למצוא תשתית תמיכה מתאימה, כמו מטפל, בן או בת זוג, קבוצת תמיכה או עמותה. השיתוף וההבנה שיש עוד אנשים שחווים דברים דומים יסייעו לכם לשאת את העול ולחוש הקלה.
- סדרי עדיפויות – ברגע שאתם מאובחנים, התחושה היא שהקרקע נשמטת מתחת לרגליכם, מה שמוביל לשינוי הכרחי בפרספקטיבה שלכם על החיים. סדרי העדיפויות שלכם מזוקקים יותר, ומה שהשפיע על היומיום לפני המחלה לחץ בעבודה, מינוס בבנק או להתעצבן בכביש – כבר לא משנה. אולם הפרספקטיבה הקודמת על החיים חוזרת אחרי ההחלמה. רבים שאלו אותי איך להמשיך להסתכל על העולם מאותה פרספקטיבה גם אחרי ההחלמה. ההמלצה שלי היא להקפיד לצאת מאזור הנוחות ולנקוט בצעדים שישמטו באופן אקטיבי את הקרקע. איך לעשות את זה? החליפו מקום עבודה, הבינו מה באמת מעניין אתכם, בחרו חוג חדש, התחילו לרקוד או לשיר וכדומה.
- העתיד – העתיד של מחלים מסרטן נראה לעיתים קרובות מפחיד ומאיים, כשהוא כולל עוד בדיקות ועוד טיפולים. כדי שלא להישאב לשגרה מפחידה זאת, אני ממליץ להסתכל על העתיד הרצוי באומץ, לתכנן תוכניות, לאחל לעצמכם טיול לחו"ל, ילד נוסף, עבודה חדשה ועוד. כלומר, מומלץ לשאוף לעוד דברים חוץ מתוצאות בדיקה חיוביות, ואופטימיות כזאת תצליח להקל עליכם בחיים.
