ד"ר אברהם אביגדור, מנהל המכון להמטולוגיה במרכז הרפואי שיבא תל השומר ומנהל שותף של המערך ההמטולוגי והשתלות מח עצם ומי שנחשב לרופא הלימפומה הבכיר בישראל

למה בחרת להיות המטולוג?

"לא בחרתי את ההמטולוגיה כאפשרות הראשונה. אחרי שסיימתי את ההתמחות שלי בפנימית חשבתי שבכלל אפנה לקרדיולוגיה, אבל אז הגעתי לעשות רוטציה בהמטולוגיה. הבנתי מיד שזה התחום שבו אתמחה, כי מצד אחד מדובר בתחום שמושך את כל עולם הרפואה קדימה מבחינה טכנולוגית, ומנגד ישנו הקשר האישי עם המטופל. עבורי, כפי שחוויתי כבר בחודש של הרוטציה, זה היה תפור עליי. יש צורך בהמון אמפתיה וסבלנות עם החולים במחלות המטו-אונקולוגיות וזה התאים לי. שיניתי גישה, והחלטתי לא לעסוק בצד הטכני של קרדיולוגיה כמו אקו לב וצינתורים, ולבחור בהמטולוגיה שהיא בעצם שילוב של רפואה פנימית עם טכנולוגיות טיפוליות מתקדמות".

מה אתה הכי אוהב במקצוע?

"תחום הלימפומה שבו קיימות פריצות דרך הטכנולוגיות הגדולות ביותר, כמו טכנולוגיית ה-CAR T שבו אני נחשב לאחד מחלוצי הטיפול בישראל. עד חודש יולי האחרון טיפלתי בכ-350 חולים בתאי CAR T שנחשבת לטכנולוגיה המתקדמת ביותר בטיפול בחולי לימפומה. מדובר בתחום שבו אנחנו מצליחים לרפא מטופלים שבעבר לא היה להם אופק של ריפוי. כל הזמן מתפתחות עוד ועוד טכנולוגיות רפואיות חדשניות בכול תחומי ההמטולוגיה, שהופכות את המקצוע שלי למעניין מאוד".

יש רגע של הצלחה שאתה זוכר במיוחד?

"אני זוכר את הרגע שהייתי נפעם ונרגש מחולה לימפומה הראשון שטיפלתי בו בתאי CAR T, כשגיליתי כי מחלתו נעלמה תוך כחודש מתחילת הטיפול וזאת לאחר חודשים רבים של טיפול באמצעים אחרים כמו כימותרפיה ונוגדנים. בדרך כלל משיגים הפוגות לאחר תקופה ארוכה של טיפולים רגילים, ופה בתוך חודש ממתן טיפול חד פעמי אני רואה שהחולה קם לתחייה והמחלה נעלמה. זה משהו שטרם חוויתי דבר דומה לו. לראות את הקסם הזה מתקיים, היה עבורי רגע מפעים".

איך אתה מעריך את רמת הטיפול שמקבל החולה בישראל לעומת חולים במדינות אחרות בעולם?

"למרות אין ספור בעיות, בורכנו בישראל במערכת בריאות חזקה תודות לאנשים הנמצאים בה. בנוסף, סל הבריאות בישראל מנגיש לאזרחי ישראל את הטכנולוגיות המתקדמות ביותר. היום יש לנו יכולת לטפל ברוב הטכנולוגיות החדשניות שאינן נגישות במדינות רבות בעולם, כולל במדינות מערביות. בארה"ב ובמדינות מסוימות באירופה יש טכנולוגיות מתקדמות שנכנסת לשימוש לפני ישראל, אבל תוך זמן קצר הן נכנסות לסל הבריאות אצלנו. בורכנו בכך שחולים לא צריכים להוציא שקל מכיסם עבור רוב הטכנולוגיות, שחלקן מצילות חיים".

איך אתה רואה את תפקידן של עמותות החולים כמו חלי"ל האור במערך הטיפול והתמיכה בחולים ובבני משפחותיהם?

"פעילות העמותות היא דבר מבורך בכל הקשור לסיוע למטופלים למצוא את הדרכים הנכונות לקבל את הטיפול הנכון, הפניה של חולים ובמיוחד תמיכה בחולים. חולים שלי פונים בשאילתות לעמותות למרות שיש לכולם את מספר הטלפון האישי שלי וקשר ישיר מולי. הם נעזרים בעמותות לקבל מידע נוסף וסיוע ואני רואה זאת כדבר מאוד מבורך".

מה המשמעות ומה האתגרים שעומדים בפניך כמנהל המכון ההמטולוגי הגדול במדינה?

"הבעיה העיקרית היא שהמקצוע הזה לא מבוקש, ויש בעיה בכוח אדם צעיר ורענן שרוצה לבוא ולהתמחות בהמטולוגיה, כי בסופו של דבר המקצוע הזה קשה הן מבחינה פיזית והן נפשית. לא תמיד יש הצלחות וצריך להתמודד נפשית עם חוסר ההצלחה. בהמטואונקולוגיה אנחנו מרפאים חולים רבים וזאת הסיבה העיקרית לקיומי במקצוע הזה. עם זאת, מדובר במקצוע שצריך להקדיש לו יותר ממקצועות אחרים ברפואה. יש פחות ביקוש ופחות כוח אדם שרוצה להגיע, לצערי הרב, ועם בעיה זו אני מתמודד יום-יום. במקביל, מספר המטופלים החדשים המגיעים אלינו עולה ומורכבות הטיפול בהם מתעצמת. הפער בין מספר רב של מטופלים עם מורכבות טיפולית לבין כוח אדם מצומצם עולה עם הזמן בתחום ההמטואונקולוגיה בישראל. למרות שמדובר במקצוע נהדר, הביקוש אליו מאוד נמוך, כי מדובר בעבודה קשה".

"אם במהלך ההתמחות שלי כרופא הייתי רואה 10 עד 15 חולים במרפאה, היום לעתים אני רואה כ-30 וזה מאוד קשה. לא מדובר בשפעת אלא בחולים עם מחלות מאוד מורכבות, חלקן כרוניות, ועם צרכים מאוד מיוחדים. היום, בזכות הטכנולוגיות הקיימות, חולים המטו-אונקולוגים חיים יותר מאשר בעבר, וככל שתוחלת החיים עולה, הטיפול הופך מורכב עם הזמן. היום ישראל נמצאת במקום הראשון בעולם בשיעור ההיארעות ללימפומה עם שיעור של  18-20 חולים לכל 100 אלף תושבים בשנה".

עד כמה החולים השתנו מאז שאתה התחלת לעסוק בתחום ועד היום, בכל הקשור למידת המעורבות שלהם והדעתנות שלהם?

"הם מעורבים יותר ממה שבעבר, כי יש להם נגישות רבה יותר למידע הרב שקיים ברשתות. הם קוראים ושואלים יותר שאלות. הגישה שלי היא לשתף את המטופל בהחלטות הטיפוליות. אני רואה בזה חשיבות עליונה. אני מוסר למטופלים את כול האופציות הטיפוליות ואנחנו בוחרים יחד את מה שנראה לנו הטוב ביותר עבורם. כשאני קובע טיפול, אני משתדל להקדיש זמן רב לצורך הסבר מלא עליו ועל תופעות הלוואי האפשריות, ובדרך כלל אני מצליח להפיג את כול החששות ואי הוודאות. המטופלים יודעים בכל זמן נתון מה קורה אתם ומה צפוי להם בהמשך, ולכך יש חשיבות עצומה".

אם לא היית רופא במה היית בוחר לעסוק?

"אין מקצוע אחר שהייתי רוצה לעסוק בו. הרפואה ממלאת לי את החיים. כל יום יש חולה חדש, שונה, וכל אחד מהם הוא עולם ומלואו. וזה מה שיפה בעולם הרפואה".