חודש המודעות למחלות סרטן הדם החל בספטמבר, מביא עמו הפעם גם לא מעט אופטימיות עבור החולים ובני משפחותיהם. אם בעבר חולה CML לדוגמה קיבל בשורה שתוחלת החיים שלו תעמוד על שלוש עד ארבע שנים, הרי שהיום לחולים כאלה יש תוחלת חיים דומה לשל אדם בריא.
"ההתקדמות בהבנה הביולוגית של התהליכים התורמים להתפתחות סרטני הדם השונים, לצד כניסתן לשימוש של שיטות אבחון מתקדמות, הביאו להתקדמות מהירה באבחון ובטיפול של סרטני הדם", הסבירה פרופ' עירית אביבי, מומחית לרפואה פנימית והמטולוגיה, מנהלת המערך ההמטולוגי במרכז הרפואי תל אביב.
"האמצעים הטכנולוגיים שעומדים לרשותנו התקדמו בקצב מהיר, ובמקביל חלה האצה בפיתוח טיפולים חדשניים העוברים במהירות ממעבדות המחקר אל מיטת החולה. כיום עומדות לרשותנו תרופות הפוגעות באופן סלקטיבי במנגנוני פעילות ייחודיים לתאים הממאירים המעכבות אותם ומונעות את יכולתם להתרבות, לצד טכנולוגיות חדשניות הגורמות להפעלת תאי מערכת החיסון שלנו כנגד תאי הגידול".
יש מגוון גדול של מחלות המטו אונקולוגיות שונות אחת מהשנייה. כשאת מסתכלת היום על המגוון הזה של המחלות, מה את יכולה להגיד שהשתנה בעשור האחרון בטיפול בחולים?
"היום אנו מבינים טוב יותר מה מתרחש בתאים החולים ומה גורם להם להתרבות ולשרוד, וכתוצאה מכך אנו מסוגלים לזהות את הכשלים במערכת החיסון שאפשרו להם לשגשג. תודות להתפתחות הביולוגית המואצת, שימוש תדיר בריצוף גנטי וחקר של בסיסי מידע עתירי נתונים, ניתן היום להציע טיפולים חדשניים מותאמים אישית, יעילים ובטוחים.
"מערך הטיפול במרכזים הרפואיים היום יכול להציע לחולים בסרטן הדם מגוון של דרכים בניסיון להחלים מהמחלה, או לחיות חיים רגילים לצדה. כיום עומדות לרשותנו תרופות המסוגלות לעכב מסלולי פעילות תוך תאיים ייחודיים לתאים הממאירים, ותרופות הגורמות לתאי הגידול 'להתאבד'. טיפולים אלו פותחו על בסיס ההבנה הביולוגית של מנגנוני ההישרדות של תא חולה לעומת תא בריא".
גישה טיפולית נוספת היא הפעלת מערכת החיסון כנגד תאי המחלה, לדוגמא – שימוש בנוגדנים המפעילים את תאי מערכת החיסון, שימוש בנוגדנים דו צדדיים הנקשרים בצידם האחד לתאי מערכת החיסון ובצידם השני לתאי הגידול, וכך מביאים את תאי מערכת החיסון לתקוף סלקטיבית את תאי הגידול.
"עומדת לרשותנו טכנולוגיה נוספת הקרויה קארס – CAR –T CELLS, בה אנו מבצעים שינוי ב'תוכנת ההפעלה = הצופן הגנטי' של תאי מערכת החיסון, ועל ידי כך מלמדים אותם לתקוף ולהשמיד את תאי הגידול".
מה כל זה אומר באשר לטיפול הכימותרפי הסטנדרטי? האם הוא לקראת סיום? פרופ' אביבי השיבה: "כל חברות הפארמה נמצאות במקום הזה ויש מחלות בהן הטיפול הוא אכן שם, לדוגמא CLL ומיאלומה – מחלות בהן מרבית התרופות הן ביולוגיות, אך יש מחלות בהן אנו זקוקים עדיין לכימותרפיה. לדוגמא חולים עם לימפומה אגרסיבית, ולעיתים אף להשתלות מוח עצם, כפי שנדרש לעיתים קרובות בחולים המאובחנים עם לוקמיה חריפה.
"כולנו, המטופלים, הקהילה הרפואית וקהיליית הפארמה, מכוונים מאוד לפיתוח טיפולים בטוחים, נטולי תופעות לוואי, אשר יינתנו בצורה מותאמת אישית למטופל הספציפי בהתאם לסוג וחומרת מחלתו. תהליך זה מתרחש בכל המחלות ההמטולוגיות הממאירות אך בקצב שונה. עם זאת לא צריך לפחד מכימותרפיה באופן גורף. קיימים טיפולים אינטנסיביים יותר ופחות כימותרפיה אינה בהכרח מילה גסה. הטיפול צריך להיבחר כתלות במחלה ובמצבו הייחודי של המטופל האינדיבידואלי".
המטרה של טיפול היא רק לשפר את אריכות הימים ותוחלת החיים של חולה, או שחושבים גם על שיפור איכות החיים של חולים?
"חלק גדול מהטיפולים החדשים נועדו להאריך תוחלת חיים ו/להשיג הפוגה ממושכת מהמחלה, ובמקביל להבטיח איכות חיים טובה במהלך ולאחר הטיפול ללא תופעות לוואי משמעותיות".
כדי להבטיח טיפולים מותאמים אישית צריך בדיקות מולקולריות ולבצע אבחון ביולוגי של כל חולה וחולה. איך ההתקדמות בנושא הזה?
"בשנים הקרובות מיפוי השינויים הגנטיים שחלו בתאי הגידול יהפוך להיות אמצעי שגרתי לקביעת הטיפול בחולה הספציפי. כיום, תודות להתקדמות הטכנולוגית המואצת, ניתן לזהות בצורה מדויקת יותר את השינויים הגנטיים הייחודיים לתאי הגידול. עלויות בדיקות אלו הולכת ופוחתת, והשימוש בהן הולך ומתרחב ובחלק מהמקרים מסייע בקביעת הטיפול המתאים ביותר".
