בס"ד ערב חג השבועות הפעם האחרונה שכתבתי היתה לפני חודש וחצי. אני מרגיש שזרמו מאז נהרות שלמים ושהחורף והקיץ חלפו יחד. כמה מים עברו בנהר

אמנון גופר, ספורטאי מצטיין, איש משפחה, ובעל קריירה ענפה כמורה דרך. גילה כי הוא חולה במשך חמש שנים ומבלי לדעת על כך ב CLL .

חיבוק מאולץבס"ד כולם שואלים אותי שאלה פשוטה ונכונה: "מה המצב היום?", אז אנסה לתמצת.התחלנו את התהליך שלנו בחודש אוקטובר בשנה שעברה. לא ידענו לקראת מה

עירית: את חגיגות יום הולדת 40 של אחי, איתי, לא הספקנו לחגוג. הוא הגיע לחדר מיון ומיד עבר לטיפול נמרץ. התחושות הרעות שליוו אותו שבועות לפני

זה התחיל כבר לפני כמעט שנה. קמתי יום אחד וראיתי שצד אחד של הפנים גדול יותר מהצד השני. החלטתי ללכת להיבדק.שלחו אותי לאולטרסאונד עצמות לחיים

פרק ראשון: בדרך לטיפול  שש וחצי. עברו שלושה שבועות מאז הטיפול האחרון. הגיע הזמן לעוד אחד בסדרה. אוף, לא הכי נעים, אבל או-טו-טו אפגוש את הצוות

כשחליתי בלוקמיה מילואידית כרונית  (CML) בפברואר 2000 ונאמר לי על ידי הרופאים שיש לי שנתיים-שלוש לחיות, לא הייתי מוכן לקבל את גזר הדין. הפכתי עולמות

שמי יפעת חוגי, חלקכם מכירים אותי בתור ״צ׳וצ׳ה״ שזהו שם הבמה שלי מתוך המופעים שלי  ״צ׳וצ׳ה וריץ׳״. לעולם הילדים הגעתי לאחר לימודי משחק בבית הספר

נעים מאוד, שמי אלכס פוליאק – ואני חולה AML (לוקמיה חריפה). אני רוצה לספר לכם כיצד לא נתתי למחלה לנהל אותי, למרות כל הטיפולים המאתגרים